שוב רעש וצלצולים וגבות מורמות סביב פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס. דומה שאין בזירה הזו שנה ללא פריצות של יחצנים ומאמרי דעה, פולמוסים וציוצים ברשת, טלפונים אנונימיים של סופרים לעיתונאים ושל עיתונאים לסופרים. על הפרק הפעם: בחירת הרשימה הקצרה לפרס. חמישה מועמדים נבחרו: לאה איני, חגית גרוסמן, גלית דיסטל אטבריאן, ראובן נמדר ואגור שיף. חלקם, יש לומר, כתבו ספרים מעניינים מאוד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אלא שהסיפור הוא דווקא מי שנותר בחוץ ולא העפיל מן הרשימה הארוכה. נמצאים שם, בין היתר, דורית רביניאן, ניר ברעם, מתן חרמוני, יעל נאמן וסלין אסייג. כל אחד מן החמישה הללו פירסם בתקופה הרלוונטית לפרס ספר שעורר הד ביקורתי מורגש, צורני ותמטי. אף אחד מחמשת הספרים שנשלחו מטעמם, לדעתי, אינו מושלם, ובכל זאת כל אחד מהם יכול להיכלל בקטגוריה אמביוולנטית־מאוד: קשה להכתיר ספר "חשוב", אפשר וטוב לברך על חשיבותו של הספר.
נאמן המשיכה את מומנטום האבחון הספרותי הקולקטיבי שלה, על החברה הקיבוצית בכלל ועלינו בפרט, בעלילות שובות לב ב"כתובת אש"; ברעם לקח נשימה ארוכה ב"צל עולם" וצלל אל הארכיטקטורה של השיח הגלובלי־פוליטי של העשורים האחרונים, על מיטב הדמויות והארכיטיפים שלו; חרמוני עם "ארבע ארצות" מגשר בין עולמות יהודיים בני מאה שנה, ועוסק בספרות ובכתיבה כאלטרנטיבה למוות; רביניאן שלחה ידה אל האש, יצרה ב"גדר חיה" רומיאו ויוליה ישראלי־פלשתיני והשכילה לנתב עצמה במיומנות הרחק מקלישאות; ואסייג הציגה ב"צעקה הפוכה" ילדות כלואה בשיכונים של בת ים של פעם, והיתה מסד לתגובה הספרותית לשיח המזרחי הרוחש של השנה האחרונה.
עם כל הכבוד לביקורת, יש שופטים במשרדי מפעל הפיס. זהותם של שופטי פרס ספיר, למעט יו"ר הוועדה פרופ' מני מאוטנר, חסויה עד חשיפת הזוכה בפרס בסוף החודש הבא.
כיוון שתקנון הפרס שואב השראה מתקנון פרס מאן בוקר הבריטי - גם כאן מדובר במגוון שופטים, שמורכב מאנשי ספרות ותרבות: יש תקן למנהלתנים של הספרות (אנשי הספריות, לדוגמה), תקן לנציג אקדמיה, מישהו מהעולם התרבותי הסובב את הספרות (בדרך כלל תיאטרון), ועוד נציג מהשיח הספרותי הרחב יותר - הכולל, בין היתר, שדרני רדיו ומנחים.
אלא שמבט לעבר האם הלונדונית של פרס ספיר - מגלה שבתקנון הבוקר נעשו התאמות, והוועדות נסמכות שם מדי שנה יותר על חוקרים ומבקרים, שהם הקרדיולוגים העוקבים אחר מחזור הדם הספרותי, ופחות על אזורי חיוג של הספרות. יותר מכך, גם סופרי עיון ונון־פיקשן - שחווים עדנה בעשור האחרון - זוכים למקום בוועדות. הקשת רחבה - פרופסורים ועיתונאים, אנשי מדיה ישנה וחדשה, אך כולם כאלה שזיקתם ובקיאותם בתמורות בשיח הספרותי העכשווי אינן מוטלות בספק. בהתחשב ברפרטואר האנושי המצומצם יותר בתרבות הישראלית - ברור עד כמה קשה להרכיב ועדת שיפוט אידיאלית.
קשה לקבוע מה חסר יותר בוועדות השיפוט של הפרס בשנים האחרונות - היררכיה או אג'נדה. התוצאה עם זאת, פחות מטושטשת: דומה כי הבחירות של השנים האחרונות תלושות ורחוקות מן השיח הספרותי שנפרס על פני שנה שלמה. שיח, אמנם, הוא דבר חמקמק, אבל ברור כי חמשת הספרים שמניתי לעיל הם דוגמאות ליצירות שעוררו כזה בשנה האחרונה: נוכחות שלהם אצל מבקרי הספרות היתה דומיננטית; הם הגיבו ויצרו תגובה לאירועים - אקטואליים וספרותיים; הם היו חלק מתנועה כלשהי, קטנה או גדולה, ולעיתים אף יצרו אותה. והם נותרו בחוץ.
ההשלכות של ההתרחקות של פרס ספיר מהשיח עולות ביוקר. סופרים מרכזיים בספרות הישראלית כבר החליטו לפני שנים שלא ישלחו את ספריהם להתמודדות בו. כל צלע ב"שילוש הקדוש" של הספרות העברית, עוז־גרוסמן־יהושע, פירסמה השנה רומן חדש, אבל אל תצפו לראות איש מהשלושה ברשימת מועמדי ספיר בשנה הבאה.
כך גם לגבי "שתיים דובים" של מאיר שלו, שחרך קופות וביקורות - אבל נעדר מספיר השנה. הוא הדין לגבי המועמדים שנכוו בפרשת אלון חילו וביטול הפרס ב־2009, שרובם כבר הבהירו כי לא יגישו את ספריהם העתידיים למועמדות. וכמה סופרים רציניים כבר יש פה כדי שנמשיך למנות את הנושרים?
כך, שנה אחר שנה ובהתמדה מצערת, מאבד פרס ספיר רלוונטיות מבחינת עולם הספרות. יותר מכל, כך נראה, הפרס מעדיף חובבי ספר על פני אנשי ספר. הוא עדיין אפקטיבי כאייטם רכילותי ומתפקד כקלף כלכלי בגלל הסכום הגבוה שהוא מציע למועמדים (150 אלף שקל לזוכה, 40 אלף למועמדי הרשימה הקצרה ו־25 אלף למועמדי הרשימה הארוכה); והוא עדיין נוכח היטב בתודעה הציבורית החוץ־ספרותית שמתרשמת מחותמות שעם על כריכות כותרים; אך הוא אינו מתפקד כמוסד תרבותי ולא יוצר מקפצה לדיון ספרותי עתידי.
פרס ספיר פועל מתוך ואקום, כמרחף בתוך בועה; הוא אינו פועל, כצפוי ממנו, בלב "הטבע הספרותי". וגם אם הטבע הזה אינו בשיא פריחתו - חשוב לזכור שהוא עדיין מארח אורגניזם, עדיין מתרחש, עדיין מותיר אחריו חותם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו