במדריך ההתמודדות מול הבנקים נותן השבוע עו"ד גלעד נרקיס טיפים למצב שבו הבנק מגביל לכם את החשבון.
כיצד להתמודד עם הבנק כשהוא מגביל את החשבון?
לכל משפחה במדינת ישראל חשבון בנק פעיל ממנו היא מנהלת את חייה – משלמת לגני הילדים, תשלומי שכירות ותשלומים אחרים. בעידן "המידע הגלוי" החזרת המחאה יכולה להיות "מכת מוות" של ממש לכל בית עסק או משפחה. אז מה ניתן לעשות כאשר החשבון מוגבל? לא צריך לציין שיש להימנע מאקט זה ככל שניתן ולהימצא בתוך מסגרת האשראי. אם מזהים שהחשבון עלול להיקלע לחריגה, רצוי לגשת מבעוד מועד לבנק ולבקש הגדלת המסגרת או העמדת מסגרת אשראי זמנית. אולם אם חלילה בכל זאת הבנק בחר שלא לכבד עשר המחאות או יותר, חשוב לדעת כי יש מה לעשות.
חשבון יהפוך למוגבל אם סורבו במשך 12 חודשים עשר המחאות או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. מיד לאחר ההגבלה מחויב הבנק לשלוח התראה לכל אחד מבעלי החשבון. עם זאת, אם סירב הבנק לפרוע המחאה מחמת עיקול שהוטל על החשבון, לא תיחשב ההמחאה כמסורבת אם הוצג תוך 60 ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול.
ההליך המשפטי שיש לנקוט כאשר חשבון הבנק מוגבל
מיד לאחר הגבלת החשבון ולאחר קבלת ההודעה על הגבלה, יש להגיש ערעור על ההגבלה לבית המשפט השלום במקום הימצאות החשבון. בערעור זה, על הלקוח לשכנע את בית המשפט למה הבנק שגה בסירובו לכבד השיק וזאת בנוגע לכל אחת מההמחאות. שימו לב! בית המשפט מוסמך לגרוע המחאה כזו או אחרת ואין הוא דן באופן כללי בהתנהלות החשבון. כל שבית המשפט בודק האם במועד הצגת ההמחאה היה על הבנק לכבדה.
לקוח מוגבל רשאי לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת המחאה במניין ההמחאות שסורבו בהתקיים אחד מהבאים: הבנק סירב לפרוע את ההמחאה מחמת טעות; הבנק סירב לפרוע את ההמחאה מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: ההמחאה נמשכה לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך 60 הימים האמורים; ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את ההמחאה, אם מכיוון שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו.
אז מה ייחשב כסיבה לביטול החזרת המחאה ולהתערבות בית המשפט?
טעות
לעיתים קורה כי צד ג', ספק או גורם אחר שקיבל את ההמחאה, מפקידה למרות שסוכם כי לא יעשה כן. השאלה היא מה דין ההמחאה הזו. כעקרון, בית המשפט יבטל את ההמחאה רק אם מדובר בטעות של הבנק, וככל שצד ג' שגה אין זה מעניינו של הבנק. במקרים מיוחדים, בית המשפט בכל זאת יתערב.
מתי ללקוח ישנו "יסוד סביר להאמין" כי על הבנק מוטלת החובה לפרוע המחאה שנמשכה על ידו?
ללקוח יש יסוד סביר להניח כאמור בעיקר כשסוכם עם הבנק על מסגרת אשראי כלשהי או על פירעון המחאה למרות חריגה ממסגרת האשראי. מובן שכשהלקוח לא חורג ממסגרת האשראי שהוקצתה לו, לא ניתן לסרב לכבד המחאות שנמשכו מחשבונו. דוגמאות לנימוקי בית המשפט במקרים שונים הן כי הבנק הוכיח בדרך של התנהגות שהאשראי המבוקש אושר על ידו ולכן, אם החליט להפסיקו, היה חייב להודיע ללקוח במסמך מפורש מטעמו; או כי נוכח הסכם בעל-פה בין הצדדים ושיחה טלפונית עם פקיד הבנק שאישר הפקדת המחאות כנגד יתרת חובה, היה ללקוח יסוד סביר להניח כי על הבנק חובה לפרוע את ההמחאות.
כך כאשר הבנק מכבד חריגה באופן שיטתי ולאורך זמן, נוצר הסכם מכלל המחייב אישור עתידי.
ומה לגבי משיכות החורגות ממסגרת האשראי?
כאשר הלקוח חורג ממסגרת האשראי והבנק מאפשר זאת (כיום על ידי העמדת מסגרת זמנית) נשאלת השאלה האם היה לו יסוד סביר להניח כי הבנק יכבד ההמחאה. נקבע לא אחת כי התחשבות הבנק בלקוחו ואי סירוב המחאות על-ידו למרות חריגה ממסגרת האשראי, אינה יכולה להתפרש כחובה על הבנק להמשיך בכך. אולם אם נבחין שמדובר בשיטה והעמדת מסגרת אשראי חדשה, בהחלט ניתן לשכנע את בית המשפט כי ללקוח היה יסוד סביר להניח כי גם הפעם הבנק יכבד ההמחאה.
הפקדת המחאה במועד הצגת החיוב
לעיתים רבות מוסכם על הצדדים כי מיד עם הגיעו של חיוב לחשבון הבנק, יפעל הלקוח להפקיד תמורתו. ככל שהדבר נעשה במזומן או בהעברת זהב לא צריכה להיות כל בעיה מבחינת הבנק. אולם כאשר הכסף מופקד בהמחאה, שמשמעותה פירעון מוחלט רק לאחר 3 ימי עסקים, יכול הבנק לטעון כי אם יכבד ההמחאה וחלילה זו שהופקדה תסורב לא יהיה כיסוי ליתרת החובה. אכן ככל שהיחסים עם הבנק סבירים, בדרך כלל הוא מאשר הפקדת המחאה אל מול החיוב, אבל לפעמים הוא מבקש שההמחאה תופקד לפני הגעת החיוב. אנו מצפים כי אם קיים נוהג כזה והבנק מבקש להפסיקו, יעשה זאת בכתב ובהתראה מראש. ככל שהלקוח יוכל להציג שהיה קיים סיכום והבנק החליט להפסיקו והחזיר המחאה, יוכל בהחלט לטעון כנגד סירובו על ידי הבנק.
צו מניעה זמני
כעקרון בד בבד עם הגשת הערעור יש לפעול באופן מיידי להגשת צו זמני אשר ימנע את ההגבלה עד לשמיעת הערעור. ברור שאם לא יינתן הצו הזמני והגבלת החשבון תיכנס לתוקף, אי אפשר יהיה להשיב את המצב לקדמותו כמו שאולי יזכה הלקוח בערעורו. עם זאת, יש לבחון את סיכויי הצלחת הערעור וכן יש לאזן את אינטרס המבקש, עם אינטרס הציבור להגביל את החשבון.
לסיכום – גם כשחשבון מוגבל, יש מה לעשות, אבל צריך לעשות זאת בהקדם ובצורה נכונה ומקצועית. לשם כך חשוב להמציא לבית המשפט אסמכתאות המעידות על הנטען וזאת מהר ככל שניתן על מנת שהנזק לא יגדל וצו המניעה ייכנס לתוקפו. לאחר שהמפקח על הבנקים אסור חריגה ממסגרת האשראי, בתי המשפט, לא יאפשרו את ביטול ההגבלה, נוכח המגמה להפסיק תופעה של משיכת המחאות ללא כיסוי. דווקא בגלל מגמה זו, כשבית-המשפט יבחין בהפרת סיכום על-ידי הבנק, יפסוק לטובת הלקוח.
הכותב, עו"ד גלעד נרקיס, הוא מומחה להתמודדות משפטית עם המערכת הבנקאית, ועורך אתר www.bankim.biz.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי.
