"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גבריאל עלה מצרפת ונפצע בעזה: "רוצה לחזור לחברים בגולני"

עם תחילת המבצע ירדה הפלוגה שלו לשטחי כינוס בגבול הרצועה • את המידע הזה בחר להסתיר מהוריו כדי לא להדאיגם

, עודכן
גבריאל וההורים נלי ורוברט

רב"ט גבריאל בן־נעים, בן 22, נמצא כעת בשיקום אחרי שנפצע במהלך מבצע צוק איתן. הוא היה בתרדמת במשך יומיים, הרופאים אמרו לו שפלא שנשאר בחיים, אבל אותו מטריד משהו אחר לגמרי: הרצון לחזור כבר לחברים בחטיבת גולני.

לפני כשנה החליט בן־נעים, שהתגורר בצרפת, להתנדב לצה"ל כחייל בודד בחטיבה החומה. עם תחילת המבצע ירדה הפלוגה שלו מאזור הצפון לשטחי כינוס בגבול הרצועה. את המידע הזה בחר להסתיר מהוריו כדי לא להדאיגם. הוריו, נלי ורוברט, שמעו על הפציעה בצרפת והגיעו היישר לבית החולים סורוקה לראות מה אירע לבנם.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"אני זוכר רק שנכנסנו לתוך בית באחד המקומות ברצועה, כשאירע הפיצוץ העז", סיפר גבריאל, שמאושפז כעת בשיקום ראש בבית החולים שיבא, "אמרו לי שהייתי בתרדמת במשך יומיים. אמרתי לעצמי: אם שרדתי את זה, אני יכול לשרוד כל דבר. הרופאים, לעומתי, לא נתנו לי בהתחלה הרבה סיכוי. הם אמרו לי שזה נס שעכשיו אני חי. אחר כך הייתי צריך להתמודד עם אמא, שלא ידעה שאני בתוך עזה".

אבל אף שנותרו לו שבועיים לפחות עד לסיום השיקום, גבריאל כוסס ציפורניים. "ברור לי, גם עכשיו כשאני פצוע, שמקומי עם החבר'ה - והחבר'ה כולם בצבא", הוא אומר, "אני אעשה את כל המאמצים לחזור. אני פה כי אני ציוני. אם עכשיו היו באים אלי ומבקשים ממני להיכנס שוב לעזה - הייתי חוזר על זה ללא היסוס".

ביום ראשון הקרוב אמור גבריאל לקבל תעודת הוקרה. זה יקרה בירושלים, באירוע הצדעה מיוחד של קהילת עולי צרפת למען חיילי צה"ל. מדובר ביוזמה של השדולה למען עולי צרפת בכנסת, בראשות ח"כ יוני שטבון.

"מוחמד דף יחליט אם תהיה הפסקת אש"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר