תעמיס את המשפחה - וניסע

עד לפני כמה שנים לרכבי הסטיישן, אלה בעלי תא המטען הארוך, היו יחסי ציבור די גרועים. הם נצרבו בתודעה כרכבים מרובעים לאנשים מרובעים החיים בפרברים בייחוד בגלל הסרטים האמריקניים, ולחלופין בנוף ארצנו כרכבים הממלאים את קניוני יהודה ושומרון בשישי בצהריים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אך לפני כ־15 שנים החל שינוי בתחום בעיקר באירופה. מסע שינוי התדמית של הרכבים הללו תפס תאוצה. הצורה המרובעת קיבלה קימורים ומראה יותר ספורטיבי וסקסי. גם את השם סטיישן הוציאו החברות מהלקסיקון ומצאו שמות מפתים הרבה יותר שהחלו לקרוץ למשפחות צעירות שחיפשו רכב שיהיה בו מקום מרווח לעגלה ולמצרכים מהסופר. שמו התקני של  הסטיישן הוא: "סעונית". נחשו מה קל יותר למכור: טורר, סטיישן או סעונית? כנראה ניחשתם נכון.

משנת 2009 התחילו הפורד פוקוס טורר ויונדאי i30 CROSS WAGON  לחלחל לתודעה, ובעקבות ההצלחה ניסו יבואנים לקפוץ על העגלה וחיזקו את שינוי המגמה.

אם לפני 5-6 שנים כל מה שהיה אפשר למצוא זה רכבי סדאן, ובשוליים היו יצרנים בודדים ששיווקו רכבי סטיישן והאצ'בק ביחידות בודדות, כיום כל הסגמנט התפצל לתת־קטגוריות: משפחתיות קומפקטיות, האצ'בק, סטיישן וכמובן משפחתיות סדאן - אותן כולנו כבר מכירים.

הישראלים אוהבים סטיישן

ֿהנתונים מצביעים על מגמה ברורה: הישראלים למדו להעריך את רכבי הסטיישן, הקהל הישראלי זיהה את השילוב המנצח של רכב נוח ופרקטי מצד אחד, אך גם מעוצב ומשדר סגנון חיים מהצד האחר. כך במהרה הפכה קטגוריה זו לרבת מכר ומבוקשת על ידי לקוחות פרטיים וציי רכב כאחד. אם עד סוף 2008 עמד אחוז מכירות רכבי הסטיישן על פחות מ־%1 מסך מכירות הרכבים המשפחתיים, ב־2013 תופסים רכבי הסטיישן כמעט 20 אחוזים מסך כל מכירת המכוניות המשפחתיות.

יותר רכב - פחות כסף

את שינוי המגמה בארץ אפשר לשייך לגורמים רבים, ובהם התמורות בעיצוב כלי הרכב והמחיר. פורד ויונדאי התחילו למכור את רכבי הסטיישן במחיר של רכבי הסדאן הפופולריים, אף על פי שברוב העולם תצורות הסטיישן נמכרות במחיר גבוה יותר. הצרכן הישראלי לא היה אדיש לכך שהוא מקבל יותר רכב בפחות כסף.

גם שינוי תרבות הפנאי בישראל בשנים האחרונות תרם לא מעט לפופולריות של רכב הסטיישן. טרנד האופניים שהתפתח משמעותית תפור על מכוניות הסטיישן. כך הרוכבים לבושי מכנסי הטייטס הזוהרים יכולים להכניס את האופניים למכונית ללא צורך במנשאים ושפצורים יצירתיים, וגם המשפחות שמטיילות בסופי שבוע ובחגים, שבכל נסיעה של שעתיים לספארי מעמיסות חוץ ממדיח כלים וממייבש כביסה את רוב תכולת הבית, זיהו מייד את היתרונות הרבים.

ביטול הטבת המס שהיתה קיימת עבור כלי רכב מסוג טנדר בדמות קיזוז המע"מ העביר רוכשים "מקצועיים" רבים לסטיישנים, שסיפקו כמעט אותה יכולת הובלה לצד יכולתם לשמש רכב משפחתי נוח ללא פשרות מעבר למסגרות העבודה.

רוני עמרן, בן 38, איש היי־טק, נשוי ואב לשלושה, שעבר לפני כשנתיים מרכב סדאן לסטיישן, אמר: "כמו הרבה זוגות צעירים גם אנחנו חיים ועובדים במרכז הארץ בזמן שהמשפחות שלנו נמצאות בפריפריה. המשמעות היא שאנחנו הרבה בדרכים ועם שלושה ילדים יש צורך לקחת עגלה ועוד ציוד רב, לכן תא מטען גדול בעל מפתן נמוך ורחב מקל עלי. בעבר הייתי צריך כשעה לפני הנסיעה להנדס את הציוד וכשעברנו לסטיישן הלחץ הזה ירד ממני וכל נושא ההעמסה הפך לקל ונוח. בנוסף ולא פחות חשוב, ברגע שתא הנוסעים מרווח ובלי תיקים, לילדים יותר נוח - מה שאומר שלאשתי ולי יותר נוח. המעבר מסדאן לסטיישן זה כמו לעבור מדירה בבניין משותף לבית פרטי עם חצר. בקיצור עד שהילדים מתגייסים אנחנו נשארים עם סטיישן".

אז איזו מתוך חמש מכוניות הסטיישן הפופולריות המוצעות לשוק הישראלי היא המומלצת ביותר מבחינת הנוחות למשפחה ממוצעת? יצאנו לבדוק ושיקללנו בין היתר את מחיר הרכב, צריכת הדלק, האבזור וחוויית הנסיעה. התברר לנו תוך כדי הכנת הכתבה כי המחיר וגם איכות הרכב בקטגוריה הזאת דומים מאוד, לא נתקלנו בכלי רכב שעלול לאכזב את הרוכשים אך כן מצאנו פערים קטנים, ועל פיהם קבענו את הדירוג. 

אחרי התלבטות קשה בחרנו בסופו של דבר את המקום הראשון שלנו, אבל ההבדלים קטנים והתחושה היא כמו בבחירה בין אייפון לגלקסי, שני מוצרים מעולים בעלי קהל גדול, שכל צד בטוח ששלו הכי טוב ומדובר בעיקר בטעם אישי.

מקום ראשון: יונדאי i30CW

היונדאי i30CW מגיעה במחיר של כ־128,000 שקלים ועם נפח מנוע של 1,600 סמ"ק שמספק 135 כ"ס. היונדאי ללא ספק מפתיעה לטובה. כשבאים עם דעות קדומות על כלי רכב מהמזרח מבינים מהר מאוד את הטעות, ל־i30CW מתרגלים בתוך שנייה.

יש כאן הכל אבל במינון הנכון: מערכת ניווט, מצלמה אחורית שעוזרת מאוד בעת החניה נוסף על חיישן הרוורס שגם מציג את המרחק המדויק מהמכונית או הקיר שמאחור, כל זאת עם טוויסט קטן: מערכת השמע מנמיכה את עצמה ברגע שמעבירים להילוך אחורי - מה שמגביר ריכוז בזמן הפעולה. נוסיף לכך שבע כריות אוויר ואחיזת כביש מדהימה ונקבל רכב משפחתי אידיאלי שמפנק את הנהג ואת שאר הנוסעים בדיוק בצורה המתבקשת.

צריכת דלק עירונית: כ־10.6 ק"מ לליטר. צריכת דלק בין־עירונית: כ־18.1 ק"מ לליטר. אורך: כ־448 ס"מ. נפח תא מטען: כ־528 ליטר. נפח תא מטען (מושבים מקופלים): כ־1,642 ליטר

מקום שני: פורד פוקוס טורר

הפורד פוקוס מגיעה עם תג מחיר של כ־129,000 שקלים ועם נפח מנוע של 1,600 סמ"ק שמספק 125 כ"ס. מדובר בכלי הרכב הנמכר בעולם בשנת 2013 עם יותר ממיליון מסירות (על כל תצורותיו), ואפשר להבין מדוע. 

מדובר בכלי רכב מפנק בצורה יוצאת דופן. איכות החומרים ונוחות הכיסאות עוטפת את הנהג והנוסעים. הפוקוס היא כמו שדרוג סמארטפון: בדקות הראשונות קשה להתרגל אליה מרוב שהיא מפותחת, אבל אחרי שעוברים את השלב הזה מקבלים מוצר ברמה גבוהה עם אחיזת כביש ומתלים רכים שהופכים את חוויית הנסיעה מחוץ לעיר למושלמת.

החסרונות בטורר לעומת המתחרות הם בצורך להסתגל - זה לא רכב שמתרגלים אליו מהדקה הראשונה. מרווח הנוסע ליד הנהג קצת מוגבל ולא נוח באזור הברכיים. גם אזור הרגליים של הנוסע האמצעי מאחור מצומצם מאוד. בסך הכל רכב מצוין אבל לפעמים כל המוסיף גורע.

צריכת דלק עירונית: כ־10.7 ק"מ לליטר. צריכת דלק בין־עירונית: כ־20.8 ק"מ לליטר. אורך: כ־455 ס"מ. נפח תא מטען: כ־476 ליטר (עד גובה המושבים). נפח תא מטען (מושבים מקופלים): כ־1,502 ליטר

מקום שלישי: אופל אסטרה ספורט טורר

האופל אסטרה מגיעה עם תג מחיר של 129,900 שקלים ועם נפח מנוע של 1,400 סמ"ק טורבו שמספק 140 כ"ס. כלי הרכב מאובזר ברמה גבוהה הכוללת, כמו בפורד פוקוס, בקרת אקלים מפוצלת. המכונית עצמה מגיבה נהדר בעקיפות ובעליות לירושלים ולא מרגישים לרגע שנמצאים במכונית בתצורת סטיישן. מנגד יש משהו מאוד נוקשה גם בכיסאות וגם במתלים, שיכולים להיות לא הכי נעימים בעת מפגש עם שיבושים בכביש.

צריכת דלק עירונית: כ־10.9 ק"מ לליטר. צריכת דלק בין־עירונית: כ־18.5 ק"מ לליטר. אורך: כ־470 ס"מ. נפח תא מטען: כ־500 ליטר. נפח תא מטען (מושבים מקופלים): כ־1,500 ליטר

צילום: רידמן

מקום רביעי: קיה סיד SW

הקיה סיד מגיעה עם תג מחיר של 129,000 שקלים ועם נפח מנוע של 1,600 סמ"ק שמספק 135 כ"ס. החלק הקדמי שלה מעוצב בצורה חדשנית, ובשילוב תאורת לד זה גרם לנו לפתח ציפיות. כשמתיישבים התחושה הראשונית נעימה, הכיסאות נוחים והאבזור כצפוי בקטגוריה. הבעיה העיקרית היא שהסיד לא מפתיעה, לא לטובה ולא לרעה. היא מעט איטית בתחילה, דבר שמזכיר את ה"כבדות" של הסטיישנים מהדורות הקודמים. היתרון הגדול מגיע דווקא מהשירות שהחברה מציעה - שבע שנות אחריות.  

צריכת דלק עירונית: כ־12.1 ק"מ לליטר. צריכת דלק בין־עירונית: כ־19.6 ק"מ לליטר. אורך: כ־450 ס"מ. נפח תא מטען: כ־528 ליטר. נפח תא מטען (מושבים מקופלים): כ־1,660 ליטר

מקום חמישי: שברולט קרוז SW

השברולט קרוז מגיעה עם תג מחיר של 128,900 שקלים ועם נפח מנוע של 1,800 סמ"ק שמספק 140 כ"ס. המנוע עוצמתי אך שקט ובין שנוסעים במישור או בעליות לירושלים, הרכב משייט ללא טיפת מאמץ. בזכות יכולת בידוד הרעשים המעולה, כל הנוסעים מתחת לגיל 6 נרדמו מהר מאוד. החסרונות שבאו לידי ביטוי מול רכבי המבחן האחרים הם אבזור דל וכיסאות אחוריים שלא מתקפלים עד הסוף ופוגעים ביכולת ההעמסה. העובדה שבמכונית אין מערכת ניווט ומצלמת רוורס הופכת את חוויית הנסיעה של הנהג בתוך העיר ללא פשוטה ולמעט מאכזבת.

צריכת דלק עירונית: כ־10.2 ק"מ לליטר. צריכת דלק בין־עירונית: כ־19.2 ק"מ לליטר. אורך: כ־468 ס"מ. נפח תא מטען: כ־500 ליטר. נפח תא מטען (מושבים מקופלים): 1,748 ליטר

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו