הכלב רכושני? יש מה לעשות

יום הכלב הבינלאומי אשר נחגג היום אתמול (חמישי) ברחבי העולם, מהווה הזדמנות נהדרת להכיר עוד פן באישיות של הכלבים שלנו וללמוד כיצד ניתן לשפר את מערכות היחסים עימם. ראשית, חשוב לזכור כי ממש כמו בני האדם, כלבים מבחינה גנטית מתוכנתים לשמור על משאבים החשובים להישרדותם, כך ששמירה על משאב ולא משנה באיזה משאב מדובר (מזון, חפץ, מקל, הבעלים שלו...) זו התנהגות כלבית טבעית לחלוטין - הכלב שומר על משהו שחשוב עבורו ומנסה להרחיק את מי שעלול לקחת לו את אותו דבר יקר ערך או לפגוע בו. אנחנו מפרשים התנהגות זאת בהתאם לראייה שלנו, בני האדם, כרכושנות.

רכושנות למשאב יכולה לבוא לידי ביטוי בכל גיל ובצורות התנהגות שונות, לדוגמה: כלב שנוהם על בני הבית כשהם מתקרבים לקערת המזון שלו, כלב עם מקל בפה שמרחיק כלב אחר שמנסה להתקרב אליו, כלב שחושף שיניים כאשר מתקרבים לספה או למיטה שלו, כלב שמסמן לנו להתרחק כאשר אנו מתקרבים לעצמות או לצעצועים שלו, כלב שנובח כאשר זר מתקרב לבעלים שלו ועוד.

איך עוזרים לכלב להימנע מגילויי רכושנות למשאב? מירב גמליאל בושן מאלפת ומטפלת התנהגותית לכלבים בשיתוף חברת ביופט, מציעה כמה דרכים:

נתחיל קודם כל במה לא עושים:

• לא מפריעים לכלב בזמן האוכל או בעת לעיסת עצם, אלא מאפשרים לכלב לאכול בנינוחות וברוגע – כך חוסכים עימותים מיותרים, שייצרו מתחים וישפיעו לרעה על יחסינו וחיינו עם הכלב.
• לא דוחקים כלב לפינה אם אנו יודעים שאובייקט מסוים ומרחק מסוים של קרבה אליו גורמים לו להגיב בתוקפנות.
• לא רודפים אחרי כלב שחטף משהו בפה– רוב הסיכויים שהכלב יפרש זאת כ"האובייקט שבפה שלי ממש ממש שווה, עובדה, גם הם רוצים אותו...", מה שיגרום לו לשמור עליו עוד יותר.

מה כן עושים?

• מאפשרים לכלב לאכול במקום שקט, בלי שיעברו לידו ובלי שיציקו לו.
• שומרים על מרחק מהכלב בו יודעים שהוא מרגיש בנוח, לא לחוץ ולא חושש מאיתנו (לדוגמה כשהוא אוכל עצם או משחק עם הבובה שלו).
• שומרים על סביבה בטוחה ביומיום ומעלימים חפצים הפזורים ברחבי הבית, שאנו יודעים שהכלב שומר עליהם, בטח ובטח כשיש ילדים בסביבה. בטיפול התנהגותי מול מאלף תוכלו לעבוד בצורה מבוקרת על חפצים אלו.
• מלמדים את הכלב "תן לי" – מתחילים עם חפצים שפחות חשובים עבורו ואז עוברים בהדרגה אל אובייקטים שמאוד אכפת לו מהם. התרגיל נראה כך:

- מבקשים מהכלב "תן לי", מציגים חטיף טעים ליד פיו (מפתים אותו)

- מתגמלים באוכל הטעים ומשבחים אותו על כך שהפיל את החפץ

- בזמן שהוא לועס (חשוב באותו זמן ולא אחרי!) מרימים באיטיות ובעדינות את החפץ

- מחזירים לו את החפץ ברגע שהוא סיים ללעוס.

בצורה זאת הכלב מבין שמסירת המשאב היא דבר טוב שמתגמל אותו + הוא מקבל אותו חזרה, כך שאין באמת סיבה לדאגה ושמירה עליו. אם ניסיתם לאלף את הכלב אך הוא בכל זאת מגלה תוקפנות, פונים בהקדם למטפל התנהגותי ולא ממשיכים לנסות ולבצע תרגילים שכאלו לבד.

• במקרי חירום בהם הכלב חטף משהו ואתם מוכרחים להוציא לו אותו מהפה (נניח משהו מסוכן עבורו, או משהו ששייך לתינוק....) – הכינו מבעוד מועד במקרר, חטיפים שווים במיוחד (חובה שיהיו ממש טעימים, לא ביסקוויטים יבשים, אלא חטיפי בשריים), וברגע ש'המחטף' מתרחש, הוציאו את החטיפים ודרבנו אותו לבצע החלפה של האובייקט באותו חטיף טעים.
  
  
• אנו רוצים ליצור התניה שבה הכלב יבין שהגישה שלנו למזון שלו, לצעצועים שלו, למיטה שלו וכו' היא דבר טוב והוא יתחיל לצפות לקרבה הזו שלנו, במקום לחשוש ממנה. איך מייצרים התניה שכזו? ע"י שימוש בחטיפים טעימים במיוחד כשהוא רואה אתכם מתקרבים לכל אחד מהמשאבים שלו. כמובן שצריך לתרגל זאת בהדרגה (הן מבחינת היררכיית האובייקטים, מתחילים בכאלו שהם בעלי ערך נמוך עבורו, והן מבחינת ההתקרבות שלנו לאובייקט, מתחילים ממרחק ולא מתקדמים מהר – חובה עלינו להיות זהירים וערניים לתגובות הכלב בסיטואציה. תרגלו זאת אך ורק אם הכלב טרם גילה סימני רכושנות שהובילו לאגרסיות. אם כבר יש סימנים כאלו, לא מתרגלים זאת לבד אלא פונים בהקדם למטפל התנהגותי. אם יש לכם גור צעיר, שלא מגלה סימני רכושנות, התחילו לתרגל זאת עימו כמה שיותר מהר ורצוי שכל בני הבית ייקחו חלק בתרגול (ילדים רק בהשגחת מבוגר), כדי למנוע בעיות עתידיות.
  
  
• תחזוקה: לאחר שהכלב שלכם מקבל בשמחה גישה שלכם למזון או לצעצועים שלו, אתם נמצאים בשלב התחזוקה (וזאת רק לאחר שאתם בטוחים במאה אחוז שהוא לא שומר עליהם בשום צורה. אם היו מקרים של שמירה, היוועצו במטפל התנהגותי מתי מגיע שלב התחזוקה). פעמיים בשבוע, בהתחלה, ואז פעם או פעמיים בחודש, גשו אליו בזמן שהוא אוכל, הרימו את הקערה, שימו בה חופן חטיפים טעימים במיוחד והחזירו לו אותה. עשו את אותו הדבר גם עם צעצועים או עצמות.