עמדת היועמ"שית: להיערך לגיוס בני ישיבות ולהפסקת המימון של מוסדות שבהם לא יתגייסו; הממשלה מבקשת דחייה עד היום בצהריים

עמדת בהרב-מיארה - החל מ-1 לאפריל יש לגייס חרדים • הממשלה ביקשה ארכה של יום למועד הגשת התשובה - עד היום בצהריים • באיחוד בני הישיבות טענו בתשובה לבג"ץ כי אין להם אמון בבית המשפט וכי גיוס חרדים עלול לפגוע בחופש הדת שלהם

מפגינים נגד חוק הגיוס מתחת לבית של היועמ"שית, צועדים לביתו של השר וסרלהאוף

משבר חוק הגיוס: הממשלה ביקשה הערב (רביעי) דחייה עד הצהריים במתן תשובה סופית לבג"ץ. היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה פרסמה את טיוטת עמדת המדינה שתוגש לבג"ץ, ולפיה יש להיערך לגיוס בני ישיבות כבר בראשון הקרוב, כאשר יופסק בהדרגה המימון של ישיבות שבהן הלומדים לא יתגייסו - זאת בהיעדר חוק חלופי במקומו של חוק הגיוס שפקע.

לקריאת המסמך המלא.

עם זאת, היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לאפשר למדינה להמשיך לממן את הישיבות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית שמסתיימת בצום תשעה באב, קרי 13 באוגוסט.

מחאת חרדים נגד גיוס לצה"ל // דוברות המשטרה

הסיבה לבקשת הארכה על ידי הממשלה היא הניסיון למנוע את ה"ואקום" שיווצר ללא החוק. בהיעדר תשובה מצד הממשלה בדמות הצעת חוק חלופית - לא יהיה שום מנגנון חוקי המסדיר את דחיית השירות לבחורי הישיבות והאברכים.

בג"ץ יצטרך להחליט להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט בשני נושאים: גיוס התלמידים ותקצוב הישיבות. אין לו באמת דד ליין לעשות זאת, אם כי החלטת הממשלה שהאריכה את החוק שפקע פוקעת גם היא ביום ראשון. במקביל, במישור הממשלתי - היועמ"שית קבעה הרי, עוד לפני בג"ץ, שבהיעדר חוק חלופי על הממשלה לפעול לגיוס ולחדול מתקצוב הישיבות. כך שעל הממשלה לפעול לפי הוראתה. הממשלה יכולה להמרות את פיה, ברמת העיקרון. על כל פנים, ממילא ממתינים הצדדים להחלטת בג"ץ (שיקבע כנראה בדומה לה).

ליברמן על גיוס חרדים: "הם מושכים זמן., מרמים - זה נועד לכישלון מראש"

באיחוד הישיבות הגישו תגובה לבג"ץ בה הם טוענים בין השאר כי לציבור החרדי חוסר אמון בבג"ץ. 'המהפכה החוקתית' לא הביאה עמה יתרונות וכי בג"ץ מעולם לא עמד על זכויתיו של הציבור החרדי. עוד הם טוענים כי לבג"ץ אין סמכות לפסוק בנושא.

בתשובת איחוד הישיבות נטען עוד כי החלטה של בג"ץ לגיוס בני הישיבות הינה בררנית ומפלה שכן אין החלטה זהה כלפי הערבים, המוסלמים והנוצרים אשר הפטור שלהם כרוך בזה של בני הישיבות. עוד הם טוענים צה"ל אינו ערוך כיום לקליטת עשרות אלפי חרדים וגיוסם יהווה פגיעה בזכותיהם- החוקתיות לחופש דת וכבוד. לא ניתן לגייס חרדים לצה"ל מבלי לשנות את אופיו של צה"ל.

נזכיר: בחודש יולי האחרון פג חוק הגיוס, שהיווה תשתית חוקית לפטור לבני הישיבות. מאז היתה החלטת ממשלה שהאריכה את אי-גיוס החרדים, החלטה שצפויה לפוג ב־31 במארס. הממשלה רצתה לגבש החלטה חדשה להארכת הקודמת כדי להמשיך לפטור חרדים מגיוס עד חודש יולי, במקביל להצגת עקרונות ופרטים לגיבוש חוק בכנסת שיסדיר את הסוגיה במענה לעתירות לבג"ץ.

מחאת חרדים נגד חוק הגיוס, צילום: אורן בן חקון

ייתכן שבממשלה יינסו לטעון שאי אפשר לעצור בבת אחת את תקציבי הישיבות, שכן המוסדות מסתמכים על הכסף - וכי אם מקצצים - צריך שהדבר ייתרחש בהדרגה. 

בתוך כך העבירה הערב ביקורת על מזכיר הממשלה יוסי פוקס שטען כי אין בסמכותה לבטל החלטות ממשלתיות ואמרה כי "מכתבו רצוף אי דיוקים". המשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר גם הוא למזכיר הממשלה: "ההצעה שגיבשת לא מבוססת על תשתית מקצועית מינימלית - לא הוצג אף מסמך שמראה כיצד הממשלה תפעל להגברת השוויון בנטל".

כפי שפורסם היום ב"ישראל היום", במפלגות החרדיות נערכים להעברת הצעת חוק פרטית אחרי החזרה מהפגרה, שתסדיר את המשך הפטור מגיוס לציבור החרדי, אלא שלא ברור מה יהיו פרטיו והאם יהיה רוב בקואליציה להעברתו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר