דווקא השנה - "ט"ו בשבט הוא מסר של צמיחה, תקווה, התחדשות ושורשיות"

בשיתוף קרן קימת לישראל

ט"ו בשבט, שיצוין השנה למרבה הצער בצל מלחמת חרבות ברזל, הוא גם מועד להתבונן באתגרים הרבים שעימם מתמודדים מדינת ישראל, חייליה ואזרחיה מאז 7 באוקטובר, וגם עם אלה שעוד לפנינו. העיקרי שבהם הוא, אם להשתמש בסמליות החג, איך לטעת את המחר של כולנו.

מי שניצבת בחזית האתגרים הללו היא קרן קיימת לישראל, שמסייעת ממש מאז פרוץ המלחמה לכל מי שזקוק לסיוע.

"מהרגע שפרצה המלחמה קיבלנו כמה החלטות דרמטיות", מספרת יו"ר קק"ל יפעת עובדיה לוסקי. "קודם כל, בהיבט הסיוע המיידי ליישובי העוטף, סייענו בפינוי אלפי תושבים ודאגנו להעביר להם פעילויות הפוגה ופעילויות חינוכיות.

"מעבר לזה, סייענו בעשרות מיליוני שקלים להצטיידות הביטחונית של כיתות הכוננות, גם בדרום וגם בצפון, וגם להצטיידות של כוחות הביטחון השונים בכל הגזרות.

"נושא נוסף שאנחנו שמים עליו דגש גדול הוא ההנצחה והמורשת. במסגרת זו השקנו לאחרונה את דרך הגיבורות בכניסה לפארק אופקים, שנועדה להוקיר ולהנציח את גבורת הנשים הישראליות שפעלו בקור רוח והצילו חיים של עשרות אנשים בזמן המתקפה האכזרית. הנשים הגיבורות הללו, מאלה שנאבקו להחזיק את הדלת של הממ"ד, דרך הרבש"ציות, הלוחמות והשוטרות האמיצות ועד הרופאות והחובשות שהצילו מאות חיי אדם - לא נכנעו לפחד, לא עצרו לנוח, גילו תושייה ופעלו ללא היסוס. 

"החלטנו לסלול דרך לכבודן, כי הגיבורות של 7 באוקטובר הן חלק מדרך ארוכה, שמתחילה הרבה לפנינו ותימשך הרבה אחרינו.

"פעילות הנצחה נוספת שקיימנו השבוע היא אירוע נטיעות מיוחד בחניון רעים, שבו אירחנו את המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן במסיבות. יחד עם המשפחות, קק"ל הופכת את מתחם הנובה השחור והמפויח למתחם ירוק, המנציח את הנרצחים באמצעות נטיעת עצים חדשים במרחב. 

"לגבי העתיד, אני יכולה לומר שברור לי שקק"ל תיקח חלק מרכזי בשיקום, גם הפיזי וגם בהיבטי החינוך והחוסן של הקהילות, למשל דרך הכשרות חקלאיות, אם דרך חיבור גרעיני עלייה מחו"ל לחלק מהיישובים ואם בדרכים רבות נוספות".

******

בנושא הסיוע לקהילות, אחד האגפים העסוקים בקק"ל מאז 7 באוקטובר הוא אגף חינוך וקהילה, שאותו מנהל אבי מוסן.

"אנחנו אמונים על הקשר עם כל הקהלים והמגזרים בישראל, בעיקר עם ערי הפריפריה וגם עם אוכלוסיות מוחלשות וכדומה", מסביר מוסן. "מייד אחרי 7 באוקטובר הובלנו פינוי של אלפי אזרחים מאזורי העימות, במיוחד בעוטף עזה, לבתי מלון והתחלנו להעביר להם פעילויות חינוכיות. 

"למעשה, בחודש הראשון של הלחימה הוצאנו יותר מ־4,000 איש לבתי מלון, ובמקביל, מדריכים חינוכיים שלנו הגיעו אליהם והעבירו פעילויות לילדים, לבני הנוער ולקהילה כולה. יש לנו ערכות חינוכיות שקשורות לערכים שאנחנו מקדמים בנושאי סביבה, ציונות, אהבת הארץ ועוד, והמדריכים שלנו - גם בימים אלה, כמובן - מגיעים לריכוזי המפונים ומעבירים פעילויות בנושאים הללו. 

"יש לנו, למשל, פעילות עם מטפל בבעלי חיים, שמגיע לילדים קטנים עם לטאות ונחשים. זו לא רק פעילות חינוכית שמטמיעה ערכי טבע וסביבה, אלא גם פעילות שעוזרת לצאת מהטראומה ומעניקה חוויה טיפולית.

"הערך של פעילות כזו הוא עצום, כי כשאתה מדבר עם מישהו שעבר טראומה ומעביר לו בצורה חווייתית פעילות בנושא סביבה, למשל, אתה גם מעניק לו הפוגה לרגע וגם מטמיע בו תקווה וערכים חשובים נוספים". 

*במשך הזמן הפעילות גדלה והתפתחה?*

"בהחלט. ראשית התווספו עוד ועוד מפונים, בקנה מידה של אלפים, כך שקיבלנו עוד ועוד אוכלוסייה שהיתה זקוקה לפעילות שלנו. שנית, היו הקלות של פיקוד העורף שהתירו לנו, למשל, להוציא סיורים לאזורים שונים, לדוגמה לירושלים. ערכנו סיורים לקהילות, והיציאות הללו מבתי מהמלון היו חשובות מאוד.

"פעילות נוספת שלנו היא עם נוער בסיכוי. אנחנו מטפלים בנוער שנשר מכל המסגרות, והצלחנו להגיע איתם לכך שבתקופת המלחמה הם יצאו לעזור לחיילים, לבקר פצועים בבתי חולים, להתנדב בחקלאות ולהעביר פעילויות חינוכיות למפונים. כשאתה רואה את זה אתה אומר לעצמך - איזו חברה חזקה אנחנו מייצרים כאן ביחד".

*מה אתם מתכננים לקראת ט"ו בשבט השנה?* 

"נערוך מאות סדרי ט"ו בשבט, בכל מקום אפשרי. הסדר מועבר עם מפעילים שלנו וזו פעילות נהדרת שמבטאת את אהבתנו לאדם ולאדמה. אנחנו מתכוונים להגיע לריכוזי המפונים ולהעביר להם את חוויית ט"ו בשבט בכל מקום, וכמובן לצאת לנטיעות היכן שאפשר".

*****

מה שמאפשר את הפעילות הענפה הזו הוא כספי התרומות הרבים שמגייסת קק"ל, אשר מאז פרוץ המלחמה זורמים, כפי שמגדיר רוני ויניקוב, מנהל החטיבה לגיוס משאבים וקשרי חוץ, "בקצב כפול ומשולש, באדיבות התורמים היקרים שלנו".

לדברי ויניקוב, "החטיבה שלנו חולשת על קשר עם 40 מדינות בעולם באמצעות הלשכות שלנו ברחבי התפוצות. מייד עם קרות האסון ב־7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, הוצפנו בפניות מהקהילות היהודיות, וחשוב לומר שגם מארגונים נוצריים אוהבי ישראל, שביקשו לעשות כל מה שניתן כדי לסייע למדינת ישראל ולחברה הישראלית בנטל המלחמה. 

"במקביל, פנינו לכל הרשויות, המועצות האזוריות והיישובים בעוטף עזה, וכן לאגודה למען החייל, שהיא הזרוע של צה"ל לגיוס תרומות, ושאלנו מה אנחנו יכולים לעשות ואיך נוכל לתמוך בכל מה שצריך.

"אני גאה לספר שבחודש הראשון למלחמה גייסנו עשרות רבות של מיליוני שקלים מתורמים מכל העולם - וכל מה שגייסנו עבר באופן ישיר לסיוע אזרחי ולצה"ל".

*איזה סיוע ביקשו היישובים וצה"ל?*

"בשבועות הראשונים קק"ל מימנה את פינוי התושבים מהאזורים הללו לבתי מלון. אני מדבר על שוברים שהעברנו למשפחות כדי שיוכלו להיכנס לבתי מלון מייד עם פרוץ המלחמה.

"פתחנו מסלולים ירוקים לקליטת תרומות, כך שהכסף מחו"ל הגיע ליישובי העוטף בתוך 48 שעות. הסרנו את כל החסמים הביורוקרטיים בנושא. קק"ל היתה שם מייד, עם כספי התרומות של התורמים היקרים שלנו.

"דוגמה נוספת היא בקשר שיצרנו מול צה"ל. נאמר לנו שהמחבלים שרפו את האמבולנסים ביישובים, אז גייסנו מייד עבור האגודה למען החייל מימון לרכישת 18 אמבולנסים חדשים, שנחתו בארץ בתחילת נובמבר וסופקו לחיל הרפואה. אלה האמבולנסים שהחליפו את כל אלה שהמחבלים שרפו".

*אחרי המענה הראשוני, מהן התוכניות לעתיד?* 

"לאחר שבחודשיים הראשונים נתנו מענה מיידי לצורכי החירום של הרשויות, היישובים וגורמי הרפואה והחירום בצה"ל, כרגע אנחנו נערכים למענה לטווח הביניים ומתחילים לתכנן את הטווח הארוך, למשל איך מסייעים למפונים בחודשים הבאים, איך מיישבים מחדש את הנגב המערבי ואיך מסייעים לשיקום החקלאות ולפיתוחה. 

"היבט נוסף שאנחנו נערכים אליו הוא היבט להנצחה. חלק גדול מהטבח קרה ביערות קק"ל, למשל ביער בארי, ואנחנו נערכים להקמת אתר הנצחה עצום, חסר תקדים במדינת ישראל, שקק"ל תקים עם כל הגופים הנוספים שרלוונטיים לנושא, כדי להנציח את זכר הקורבנות מהאסון הנורא.

"כמוכן, נפנה משאבים לשיקום הטבע באזור, שכרגע מתרחשת בו לחימה שתחייב תיקוני טבע משמעותיים, שקק"ל עומדת לבצע בתום המערכה".

*****

מי שאמונה על שיקום היערות והטבע היא נעה טל, ראש אגף תכנון בקק"ל, שכל כולה עסוקה כבר בתכנון היום שאחרי.

"נטיעה, התחדשות וחידוש היער הם סמל לצמיחה ולחוזק שלנו כחברה וציבור", אומרת טל, "באזור עוטף עזה, למשל, מרבית השטחים הפתוחים שמיועדים לרווחת הציבור הם שטחי יער לפנאי ולנופש, כך שצו השעה הוא לשקם את היערות הללו ולהחזיר אליהם את הציבור בהמוניו, כי זה חלק מאיכות החיים של כולנו.

"התפקיד שלנו הוא להחזיר את שטחי היער לקדמותם לפני המלחמה, ואנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי שהכל ישוקם בצפון, בדרום ובמרכז.

"נושא נוסף הוא לשקם ולשדרג את כל התשתיות לקליטת קהל, בדגש על השטחים שנפגעו - דרכי הנוף, שבילי האופניים, החניונים ועוד. תפקידנו להחזיר את היכולת של הציבור ליהנות מהשטחים הללו בצורה הטובה ביותר, כמובן תוך כדי שמירה על הערכים האקולוגיים. 

"אגב, כאן המקום לומר מילה טובה לצבא שנמצא בשטח ועושה מאמצים גדולים לשמור עליו, גם בצפון וגם בדרום. בזמן מלחימה זה ממש לא מובן מאליו".

*ומה בנוגע לעתיד?*

"מבחינתנו, העתיד כבר כאן. אנחנו מקדמים כעת ביחד עם משרד החקלאות חוק חדש להגנה על שטחי היער, שנועד למקסם את ההגנה על השטח באמצעות חקיקה ייעודית. החוק נועד להגן על שטחי היער, להסדיר את ההתנהלות, את סמכויות האכיפה, את ניהול השטח ועוד.

"צריך לזכור שהיער הוא נכס ציבורי של כולנו ומקום המפגש החברתי המרכזי במדינת ישראל". 

******

לנוכח האתגרים הרבים, יו"ר קק"ל יפעת עובדיה לוסקי מבהירה: "נהיה בכל מקום, שכן התפקיד של קק"ל היום חשוב מאי־פעם.

"לקראת ט"ו בשבט היבט הנטיעה חשוב השנה יותר מתמיד. יש בו מסר של צמיחה, של תקווה ושל התחדשות, וגם של שורשיות. אנחנו כאן - ולא יעקרו אותנו". 

בשיתוף קרן קימת לישראל