כור היתוך? ובכן, במדדים מסוימים, מדינת ישראל היא אכן הטרוגנית מבחינה חברתית ותרבותית, והיא כוללת קבוצות בעלות מאפיינים תרבותיים ייחודיים כמו למשל המגזר הערבי, הקהילה האתיופית והאוכלוסייה החרדית. ועם זאת, למגזרים אלו אין ייצוג הולם בקרב הגורמים המספקים שירותי נפש בכלל ובקרב הפסיכולוגים הקליניים בפרט.
קבלו נתון מדהים: יש 3,200 פסיכולוגים קליניים בארץ, מתוכם רק 60 ערבים, מספר נמוך מזה של חרדים ורק כחצי תריסר מהם יוצאי אתיופיה. כלומר, ישנן קבוצות שלמות של אזרחים שבאופן מעשי מודרות מטיפולי הנפש.
"יש כאן כשל מערכתי ומוסרי חמור, הדרה כואבת ולא הוגנת של קבוצות עצומות במדינה", אומר פרופסור יוני גז ראש התוכנית לפסיכולוגיה קלינית בדגש על רגישות תרבותית במכללה האקדמית אחוה, ופסיכולוג בכיר במרכז לבריאות הנפש באר שבע. "המחקרים מראים באופן ברור שככל שיש קרבה שפתית ותרבותית בין המטפל למטופל, תוצאות הטיפול טובות ואפקטיביות יותר".
זו הסיבה שבשנת הלימודים הקרובה תיפתח במכללת אחוה תוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית בדגש על רגישות תרבותית, בראשה יעמדו פרופ' גז ופרופ' דנה גנאור-שטרן.
"מטרת התוכנית היא קודם כל לייצר יותר מטפלים, וכן הקמת קליניקה רגישת תרבות במכללה שתציע התנסות קלינית מתאימה. בנוסף לקורסים הרגילים, יילמדו גם קורסים ייעודיים וייחודיים המתמקדים ברגישות תרבותית לקבוצות המוחלשות באוכלוסייה. המטרה שלנו היא להכשיר מטפלים שיהיו מספיק סקרנים, רגישים ויצירתיים, ושיוכלו להתייחס להקשר הרחב יותר של המטופל, מבחינה חברתית ותרבותית".
תוכל לתת דוגמה?
"בהחלט. כאשר אנו לוקחים הקשר רחב יותר ביחסי מטפל-מטופל, יש לתהות האם יחסי כוח בחברה מדוברים או מוכחשים בטיפול. למשל, מטפל ערבי עם מטופלת יהודייה, עד כמה באים לידי ביטוי בטיפול הפערים התרבותיים ביניהם? או עד כמה מטפל חילוני יכול להבין את עולמו הפנימי והמצוקה המתעוררת אצל אדם חרדי המתמודד עם חטא? אולי כן ואולי לא, אבל אסור שזו תהיה נקודה עיוורת.
"עלינו להאיר את הנקודות העיוורות הללו. אין זה אומר בהכרח כי רק מטפלים מאותה תרבות יוכלו לטפל בבני אותה תרבות. יש גם טענות הפוכות, על כך שישנה הימנעות ממטפלים בני אותה התרבות, כך שהתמונה היא מורכבת".
האם הנפש שלנו תלויה בתרבות שלנו?
"האם הזהות וההגדרה העצמית של הבחור הערבי שגדל בחברה קולקטיביסטית שונה מההגדרה של אדם שגדל בחברה מערבית לחלוטין? הנפש היא הקשרית והבנייתית, והאדם הוא תבנית נוף מולדתו. צריך להבין שהאנשים האלו לא מגיעים בזמן לטיפול, המרפאות בקהילה לא מותאמות לקלוט אותם מבחינה תרבותית – בשל שימוש בשפה, נרטיב מותאם, תחושה של בטחון תרבותי, ועוד.
"אין להם גישה או יכולת ללכת לטיפול בזמן אמת, ולכן הם מגיעים לטיפול רק כשכלו כל הקצים. כלומר, כשהם מתאשפזים במרכז לחולי נפש. פרופורציית החולים מקהילות אלו במחלקות סגורות גדולה מגודלן באוכלוסייה. ברגע שהשיח הטיפולי יותאם, נוכל למנוע את ההדרה הכואבת הזו, נצליח להעניק להם טיפול מוקדם והמגמה הזו תשתנה".
התוכנית מתאימה למסיימי תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות // צילום: Shutterstock
למי מיועדת התוכנית?
"לאנשים שסיימו תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות, והם צריכים גם להוכיח איזו שהיא זיקה תרבותית לקבוצה ייחודית".
מה זאת אומרת זיקה תרבותית?
"זה יכול להיות גם מישהו מהאוכלוסייה הכללית, אבל חשוב שתהיה לו זיקה ברורה לנושא, כלומר הוא עבד עם אוכלוסיות מוחלשות, יודע את השפה, מכיר את התרבות. והכי חשוב לנו שבתוכנית ייקחו חלק אנשים שזה בנפשם, וזאת כדי לייצר תיקון עמוק לעוול הגדול ולהדרה של שנים שקיימת בשירותי בריאות הנפש בישראל".
האם התוכנית יחודית?
"כן, כדי לפתוח מגמה קלינית צריך שילוב כוחות של משרד הבריאות ומשרד החינוך וזה לא דבר של מה בכך. ההצדקה של התוכנית שלנו היא בפירוש הנדבך החשוב מאין כמותו של הטיפול רגיש תרבות. מדובר על לא פחות מבשורה בתחום".
מהו המדד להצלחת התוכנית מבחינתך?
"המבחן שלנו יהיה הבוגרים שלנו וההשפעה שלהם על המערכת. ההכשרה בפסיכולוגיה היא תהליך ארוך מאוד, לא פעם מעל לעשר שנים. המטרה שלנו היא לייצר רצף בין התואר לבין ההתמחות. אני מקווה ומאמין שהבוגרים שלנו יתחילו בתוך שנתיים את ההתמחות שלהם, ומכאן ואילך בכל שנה ייצאו לשוק 15 עד 20 בוגרים שמכירים וחיים את התחום החשוב הזה של טיפול רגיש תרבותית".
כיצד זה בא לידי ביטוי בתוכנית עצמה ובחומר הנלמד?
"ראשית, יש לנו בסגל מספר מורים ומרצים מהמובילים בארץ בתחום זה. למשל, פרופסור יורם בילו, שהוא חתן פרס ישראל וידוע במחקרים שלו בתחום האתנו פסיכיאטריה, כלומר הממשק בין פסיכולוגיה ותרבות; פרופסור גבי שפלר שהיה פסיכולוג ראשי בבית החולים הרצוג בירושלים ועובד שנים ארוכות עם האוכלוסייה החרדית; דוקטור וויסאם מרעי, פסיכולוגית במרכז לבריאות הנפש ברהט וחוקרת את האוכלוסייה הבדואית. כך שגם התוכנית וגם הסגל מגוונים מאוד.
"התוכנית היא אינטנסיבית. שני ימי לימודים מלאים ועוד יומיים נוספים של פרקטיקה, כלומר הכשרה במוסדות פסיכיאטריים. אנחנו בקשר עם מוסדות שיש בהם אוכלוסיות מגוונות כמו בית החולים סורוקה, המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע והמרפאה ברהט. מקומות שבהם הסטודנטים שלנו יפגשו את המגוון התרבותי עליו הם לומדים.
"בהזדמנות זו אני רוצה להודות למשרד הבריאות, למל"ג, לעמיתי במכללת אחוה ובראשם לנשיאת המכללה פרופסור שוש ארד, ולרבים וטובים בדרך שתומכים ונותנים רוח גבית לתוכנית הזאת. החזון שלנו הוא חזון לטווח ארוך והפרויקט הזה הוא צודק מאין כמוהו. יש פה בשורה ברמה הלאומית, ואני בטוח שבשנים הקרובות נוכל לראות את ההשפעה שלה בשטח".
לפרטים נוספים על התוכנית לחץ כאן
<!-- //--> <!-- //--> <!-- //-->/> טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
