זכות ההחלטה של כל אישה האם לקיים או להפסיק לידה

עבור מי שנולד בעיצומו של העידן המודרני, נראה טבעי וטריוויאלי שכל אישה תהיה האפוטרופוסית הבלעדית בכל החלטה שקשורה לגוף שלה.

אולי תופתעו לשמוע, אך לא תמיד זה היה כך. מתי החלה ההתעוררות החברתית לנושא? מה גרם לשינוי הפורמלי? על הנימוקים המוסריים שהביאו לכינון זכות קיום הפלות לנשים בעולם המודרני וקצת היסטוריה ש"תפתח לכם את הראש", בכתבה הבאה.

איך הכל התחיל?

תהליך הנורמליזציה של הפלות החל עם דעיכתו של עידן שלטון הכנסייה בימי הביניים ועלייתה של תקופת הנאורות. תקופה זו של ההיסטוריה התאפיינה בהסבת מיקוד הפוקוס מ"טובת השיטה" שאפיינה את אירופה מאות שנים קודם לכן ל"טובת הפרט". שינוי החשיבה האנושית לחשיבה שכלתנית לוגית (בניגוד לחשיבה לאומנית דתית) שסימן את ההתחלה של תור הזהב של האינדיבידואליזם, הביקורתיות והמדע. בתקופה הזו החלו להופיע ניצנים ראשונים של תנועת הפמיניזם, ואיתם, בין היתר, גם הצעדים הראשונים לקראת כינון הפלה כזכות בסיסית של נשים בחברה המערבית.

הפלות במאה ה-20

במהלך המאה העשרים פעלה התנועה הפמיניסטית נמרצות כדי לבסס את זכותה של האישה כאפוטרופוסית בלעדית על הגוף שלה ברמה החוקתית. ביחס ישר לתסיסת האבולוציה החברתית של העידן המודרני החלו נשים להתאגד במסות. הן דרשו להסדיר חוקתית זכויות שיקנו להן שליטה בלעדית על החיים שלהן. הן כבר לא הסתפקו בהכרה בדבר הזכות המוסרית של אישה להחליט אם היא רוצה מוכנה ובשלה להיות אם - הן דרשו הירתמות של מוסדות המדינה לתמיכה וסיוע במקרה הצורך.

משפטנים ואינטלקטואלים מכל רחבי העולם נרתמו למאבק אך גם היו לא מעט שהתנגדו לו. בדרך חתחתים לא פשוטה, מתקדים אחד למשנהו, המאבק הזה הוליד עוד ועוד פירות עד שנחל בסופו של דבר הצלחה. כיום, מרביתן המוחלט של המדינות המתקדמות מאפשרות הפלות ואף מסייעות לנשים הזקוקות לכך; זאת בכפוף למגבלת הזמן (השלב בהריון) שבו מבקשת האישה לבצע את ההפלה (מלבד קנדה, המדינה היחידה בעולם שמאפשרת ביצועהפלהבכל שלב של ההיריון).

נימוקים מוסריים לטובת הפלות

ישנם נימוקים רבים שהטו את הכף לטובת כינון הזכות החוקתית לביצוע הפלות. את הנימוקים הללו ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות:

נימוקים התפתחותיים- להריון וללידה הכוח להטות דרמטית מסלולי חיים של נשים. הריון לא רצוי עלול לשבש מסלול השכלה, קריירה, תעסוקה ובחלק מהמקרים גם את החיים החברתיים והמשפחתיים. במובנים הללו, אישה מושפעת מהריון הרבה יותר מגבר. לאור המשמעויות הפוטנציאליות הכבירות שיש להריון על עיצוב מסלול חייה של האישה – הזכות לביצוע הפלה הינה זכות יסוד בסיסית.

נימוקים פיזיולוגיים- אחד העקרונות הבסיסיים בדוקטרינות זכויות אדם הוא הזכות לשליטה בלעדית על הגוף לכל איש ואישה. הטיעון הבסיסי ביותר שמגן על זכויות בלעדיות האישה על גופה מושתת על ההיגיון הפשוט הבא: לאישה הזכות להחליט מה לעשות או לא לעשות בגופה -> העובר מתהווה בתוך גופה של אישה -> מכאן ש: לאישה הזכות להחליט האם העובר יישאר שם או לא.

העובר אינו ישות עצמאית. הוא תוצר גופה של האישה וחלק ממנו. אי לכך, לאישה הזכות לבחור האם לפתח את העובר או לא. תחת הנימוק הזה, נטען כי איסור הפלות הוא לא אתי כיוון שהוא סותר את עקרון חופש הבחירה ואת זכות האדם לשליטה בלעדית על גופו.

נימוקים חברתיים- ה (WLM (Women's liberation movement סברו שהזכות להפלה חיונית לכינון שוויון בין המינים. בעיניהם, ההכרח ללדת מגלם בתוכו את הציפייה החברתית לגדל את הילד ולדאוג לו עוד שנים ארוכות קדימה. כיוון שגברים לא נכנסים להריון, הם אינם מצופים לכך באופן שאישה מצופה. אי לכך, הדרך היחידה לכונן שוויון בין המינים באספקט הזה היא לאפשר לאישה לבצע הפלה.

לסיכום,

הזכות להפלות היא מימוש ערכי החופש כפי שאנחנו מכירים אותם מדוקטרינות זכויות האדם בעולם המודרני. נשים זכאיות לשליטה מלאה על גופן והן ראויות לזכות מימוש הפוטנציאל המלא שלהן כאחד האדם. נגישות וסיוע בקיום הפלות עבור נשים הן הכרחיות לצורך מימוש שוויון זכויות והזדמנויות בפן החברתי, הפוליטי והכלכלי.

מרגרט סנגר, אחות, סופרת ומחלוצות ההדרכה המינית בארה"ב כתבה: "נשים תוכלנה לכנות עצמן 'חופשיות' רק כאשר אימהוּת תהפוך לבחירה אישית מודעת". כיום, פחות ממאה שנים מאוחר יותר, החזון שלה הפך למציאות עבור נשים רבות, אך עדיין לא עבור כולן. ארגון הבריאות העולמי ביצע מדגם מקיף שסקר נתוני הפלות ברחבי העולם בין השנים 2010 ל 2014. הנתונים מראים כי בכל אחת מארבע השנים התקיימו כ 25 מיליון הפלות בלתי חוקיות ברחבי העולם.

סקרנים לשמוע על מעמדן שלהפלותבמדינות שונות בעולם ועל ההתפלגות החוקתית שלהן כיום? רוצים לדעת אילו תהליכי שינוי קורמים עור וגידים בחלק ממדינות העולם השלישי ממש בימים אלו? עוד נתונים מעניינים מההווה וגם תחזיות מרגשות שצופות אל העתיד, בכתבה הבאה.

את המאמר כתבד"ר גיא גוטמן, רופא נשים בכיר בקופת חולים כללית.