התה ששותים בהודו אינו דומה לתה ששותים במרוקו, ואופן שתיית התה באנגליה שונה מהותית מהטקס המורכב שנבנה סביבו ביפן. תה שחור, תה ירוק או תה קמומיל - כמעט אין תרבות שהתה לא הגיע אליה, וכיום מדובר באחד המשקאות הפופולריים בעולם, אך לכל תרבות יש את כוס התה שלה.
הודו – הארומה, הו, הארומה
בהודו יש תרבות עשירה של שתיית תה. המשקה הגיע למדינה דרך סין, מאות שנים לפני שהאנגלים גילו אותו. בתקופת האימפריה הבריטית הודו הפכה למעצמה בתחום ייצור התה, וייצאה עלי תה לכל רחבי העולם. עם זאת, אופן שתיית התה ההודי נותר ייחודי. בהודו עד היום נהוג להגיש את הצ'אי מסאלה, תערובת ייחודית של עלי תה עם תבלינים ארומטיים, שמורתחים במים עם חלב. בנוסף, בהודו ניתן למצוא תה מזן דרגילינג לבן, צמח שגדל בצפון המדינה.
יפן – מה שיותר ירוק
ביפן נהוג לשתות תה ירוק, משקה שנחלט מעלים צעירים של צמח התה. עלי התה הירוק עוברים תהליך מיוחד שמונע מהם להתחמצן, ובכך נשמרות התכונות הייחודיות של התה הירוק וטעמו המעודן. גרסה של תה ירוק שהיא ייחודית ליפן היא המאצ'ה: מדובר בעצם באבקת תה ירוק, שמייצרים מהעלים הצעירים והעדינים ביותר של הצמח. כדי לייצר מאצ'ה צריך לטפל בצמחי התה באופן מיוחד, ולהגן עליהם מהשמש בשבועות שלפני הקטיף. מדובר בתהליך ארוך שבסופו מופקת כמות קטנה יחסית של מאצ'ה, מה שהופך את האבקה ליקרה במיוחד. המאצ'ה, כמו סוגים נוספים של תה ירוק, משמשת בטקסי תה יפניים.
בריטניה – לפי כללי הטקס
בבריטניה התה הוא חלק משמעותי מסדר היום: נהוג לשתות אותו בארוחת הבוקר, וגם בהזדמנויות נוספות לאורך היום. התה הבריטי הקלאסי הוא תה שחור שנחלט בתזמון מדויק, ולאחר מכן מוזגים לתוכו חלב עד שהוא מקבל צבע זהוב.
רוסיה - כמה שיותר
אם תיכנסו לבית רוסי בחורף ותבקשו מים, יסתכלו עליכם במבט מוזר. בחורף הרוסי נהוג לשתות תה בכל הזדמנות, ברמה שצריכת התה עולה בהרבה על צריכת המים לשתייה. תה רוסי מכינים פעמים רבות בסמובר, שהוא קומקום מיוחד עם תא נפרד למים ותא נפרד לבישול התה. ברוסיה, כמו במקומות אחרים בעולם, נהוג לשתות גם חליטות מסוגים שונים, כמו קמומיל או חליטות פירות.
טיבט – תה עם חמאה ומלח?
בטיבט יש משקה תה ייחודי למדינה, שהוא בעצם שילוב בין תה שחור, חמאת יק ומלח. מדובר בתה מריר במיוחד, שחולטים במשך כמה שעות לפני ההגשה. כשרוצים לשתות, מוזגים את התה הרותח לתוך כוס עם חמאה ומלח.
לסיכום, התה הוא משקה שאי אפשר בלעדיו: לכל עם ותרבות יש את כוס התה שלה, ומה שנראה לנו מוזר - עבור אחרים יש לו טעם של בית. אז מה אתם מעדיפים? מאצ'ה, קמומיל, או תה בחמאת יק?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו