פרשת השבוע: "פרשת וירא"

בשיתוף הרב ובר

הגמרא מסבירה את הלשון "קח נא את בנך וגו'", שהקב"ה אמר בכך לאברהם: "ניסיתיך בכמה נסיונות ועמדת בכולן; עכשיו עמוד לי בנסיון זה, שלא יאמרו אין ממש בראשונים". ולכאורה למה? הרי בפועל הוא מסר בהם את נפשו! ובכלל מתעוררת כאן השאלה, במה יתרונו הגדול של נסיון ה'עקידה' על הנסיונות האחרים?

שיקולי כדאיות

מסירות-נפש, במשמעותה האמיתית, היא ויתור מוחלט של האדם על יישותו ועל מציאותו-האישית. אם אדם 'מוותר', למשל, על מכונית תמורת דירה, אין זו 'מסירות-נפש', כי ה'וויתור' אינו בא להקטין את המציאות האישית, אלא להגדילה. באותה מידה אפשר לשאול, אם אדם שמוסר את נפשו כדי לזכות בחיי העולם-הבא הוא אכן בעל מסירות-נפש אמיתית? כשם שדירה שווה יותר ממכונית, כך העולם-הבא שווה (בעיני כל יהודי מאמין) יותר מהעולם-הזה. אז מה הפלא שכאשר דורשים ממנו לבחור בין העולם-הזה לבין העולם-הבא - הוא מעדיף את חיי העולם-הבא?

או דוגמא אחרת. אדם שכל ימיו דגל באידיאולוגיה מסויימת, טיפח אותה, הפיץ אותה, הקים לה תלמידים, ולפתע מעמידים בפניו ברירה: להתכחש לה בפומבי או למות. ברור שהשיטה והאידיאולוגיה יקרים בעיניו הרבה יותר מחייו האישיים. הוא יבכר למות בגלל שיקול פשוט של כדאיות: האידיאולוגיה היא המהות של חייו, הרבה יותר מעצם החיים. כשהוא מוסר את נפשו למות, אין זה דוקא ביטוי של איבוד היישות העצמית, אלא אדרבה - שמירה על מה שבעיניו נראה כעצם יישותו ומציאותו.

זה מה שאמר הקב"ה לאברהם, שאם לא יעמוד בנסיון ה'עקידה' יאמרו שאין ממש בנסיונות הקודמים. את עמידתו של אברהם בנסיונות הללו ניתן יהיה לפרש כשמירה על השיטה והאידיאולוגיה שטיפח, שהיתה יקרה לו יותר מחייו. לא נראית בנסיונות אלה בבירור מסירות-הנפש במובנה האמיתי.

בלי תנאים

מסירות-נפש אמיתית התגלתה דוקא בנסיון ה'עקידה'. היה זה נסיון שלא היה בו שום הגיון ושום 'כדאיות'. בעוד שבנסיון של אור-כשדים התקדש שם ה' בעיני האנשים הרבים שצפו במחזה, הרי נסיון ה'עקידה' התרחש במקום שלא היה בו אדם זר. אם אברהם היה מקריב את יצחק לעולה, איש לא היה רואה זאת. זאת ועוד: יצחק היווה את היורש האפשרי היחיד להמשך דרכו ואמונתו של אברהם. אם היה נשחט לעולה, היה בא בכך הקץ על האמונה בה' שהפיץ וגילה אברהם. לפי כל שיקול הגיוני היה זה דבר חסר כל טעם ותועלת. וזה היה נסיונו הגדול של אברהם: האם גם במקרה שאין בו שום טעם ושום הגיון, ושהוא גם עשוי לחסל את כל מה שבנה וטיפח בימי חייו, הוא ידבק בה' ויבצע את ציוויו בלי לשאול ובלי לערער!

כאן נתגלתה מסירות-הנפש האמיתית של אברהם-אבינו, מסירות-נפש ללא תנאים, מסירות-נפש שהיא מעל כל הגיון. כאן הומחשה דביקותו המוחלטת בה', שעבורה הוא מוכן למסור הכול - את כל מהותו ומציאותו, גם הגשמית וגם הרוחנית. זו מסירות-הנפש האמיתית שהוריש לנו אברהם-אבינו והיא העומדת לזכותנו בכל דור ודור.

לקריאה נוספת לחצו כאן >>

בשיתוף הרב ובר