לחשוב מחוץ לנוסחה

נבחרת ישראל הצעירה במדעים מציעה לתלמידות ולתלמידי חטיבת הביניים התנסות מסוג אחר, שאינה רק עוד תוכנית מצוינות: לימודים ברמה אקדמית כבר בגיל צעיר, פיתוח חשיבה יצירתית ויכולת פתרון בעיות ברמה גבוהה, ובעיקר - חיזוק היכולת להתמודד עם אתגרים בלי להיבהל מהם

שיעור לחיים. בוגרי הנבחרת הצעירה במדעים. צילום: מרכז מדעני העתיד

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

כמה שעות לפני השיחה איתנו ניגשה ליהיא ניב למבחן באוניברסיטה ונתקלה בשאלה שכהגדרתה "לא זזה לשום מקום". בעבר, היא אומרת, זה היה השלב שבו התסכול גובר ודוחק הצידה כל אפשרות לפתרון. היום, אחרי שנים בנבחרות ישראל במדעים, כחברת נבחרת וכמאמנת, התגובה שלה אחרת: "למדתי שאין מושג כזה 'להתייאש'. גם כשאין לי שום רעיון אני ממשיכה לעבוד, לחשוב קצת אחרת, לנסות למצוא דרך שלא מובנת מאליה. זה משהו שנשאר איתך לכל החיים, בכל מקום".

ליהיא, שלומדת כיום במסגרת העתודה האקדמית בחיל המודיעין, השלימה את כל המסלול - מהנבחרת הצעירה במדעים ועד הנבחרת בפיזיקה כחברה וכמאמנת, השתתפה באולימפיאדה הבינלאומית וזכתה במדליית כסף. אבל עבורה, מעבר ללימודים, מדובר במסגרת שמעניקה לבני נוער כלים לחיים: להישאר בתוך האתגר גם אם מרגישים שהוא גדול מדי.

בימים אלה מתקיימים המיונים לנבחרות ישראל במדעים בבתי הספר ברחבי הארץ. מאחורי המיזם עומדים משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, שמובילים יחד את הכשרת הנבחרות המוכשרות כל אחת במוסד אקדמי שונה. לצד חמש הנבחרות הבוגרות בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מתמטיקה ומדעי המחשב, המיועדות לכיתות ט'-י"א, פועלת הנבחרת הצעירה, בכיתות ח' ו־ט', כעתודה. המיונים לנבחרת הצעירה מיועדים לכלל התלמידות והתלמידים בכיתה ז'. מועד א' ייערך ב־16 בפברואר ומועד ב' ב־24 בחודש.

הנבחרת הצעירה במדעים מתאמנת באוניברסיטת תל אביב, כאשר בשלב הראשון התלמידים רוכשים תשתית ידע וכלי חשיבה, בדגש על מתמטיקה, ובשלב השני מתמחים בשני תחומי תוכן. מעבר לשיעורים עצמם ניתן דגש על למידה עצמאית, על שיתוף פעולה בקבוצה ועל יצירתיות - לא כערך נלווה אלא כחלק מהשיטה. בתוך כל זה מתקיימת גם פעילות חברתית, שמחברת בין תלמידים מכל הארץ ויוצרת קהילה לומדת שמבוססת על מצוינות, סקרנות ושייכות.

הדרך חשובה מהתשובה

גל יוסף, תלמידת כיתה ט' ממגדים, נמצאת כבר כמעט שנתיים בנבחרת ישראל הצעירה במדעים. במקביל היא משתתפת בתוכנית "אודיסיאה" ללימודים אקדמיים, צוברת נקודות לתואר אקדמי ומכוונת למסלול מדעי ארוך. "בבית ספר אתה מתנהל מול החומר לפי חוקים מסוימים ובנבחרת אתה מוצא את הדרך שלך לגשת לשאלה, להסתכל עליה, לעבוד איתה", מספרת גל על דרך הלימוד השונה, "אתה משתמש בדמיון, לא פותר את זה בדרך פורמלית שמותאמת למבחן בדיוק, אלא כפי שאתה רואה את השאלה. גם כשאין לך מושג איך להתחיל - את פשוט מתחילה. לומדים מזה כל כך הרבה על איך להתמודד עם בעיות, מכל סוג שיש. יש לנו שאלות שמתעמקות בהבנה , הכול דורש יותר מחשבה, פחות by the book".

גל יוסף צילום : ללא קרדיט,

בנבחרת הצעירה, מוסיפה גל,  אין מצב שבו יש "תשובה נכונה" שאפשר להגיע אליה מהר. "זה תהליך", היא אומרת, "לפעמים מתסכל, לפעמים מפתיע, אבל זה בונה לך שריר פנימי של חשיבה והתמודדות".

גל יוסף: "בנבחרת את מוצאת את הדרך שלך לגשת לשאלה. את משתמשת בדמיון, לא פותרת בדרך פורמלית שמותאמת למבחן"

בר אידר צילום : ללא קרדיט,

בר אידר, תלמיד כיתה ט' מכפר סבא, מתאמן בנבחרת הצעירה במסלולי מדעי המחשב והפיזיקה. גם הוא משתתף בתוכנית אודיסיאה ובשתי המסגרות, לדבריו, הוא פוגש רעיון דומה: האחריות שעוברת לתלמיד. "בבית הספר קצת 'מאכילים אותנו בכפית' את החומר ובנבחרת צריך ללמוד יותר בעצמך. אם אתה רק הולך למחנות אימון (הנערכים לחברי הנבחרות מדי חודש) ואחרי זה לא לומד - אתה תבין מעט מאוד".

איתן גרינזייד צילום: ללא קרדיט,

איתן גרינזייד הוא דוגמה לקצה העליון של המסלול. לאחרונה סיים את כיתה י"ב, כבר השלים תואר ראשון דו־חוגי במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטת בר־אילן וכיום בעיצומו של תואר שני במתמטיקה. לאורך הדרך הוא היה בנבחרות הצעירה והבוגרת וזכה במדליית זהב באולימפיאדה הבינלאומית במתמטיקה, שהתקיימה באוסטרליה בקיץ 2025.

הרגע הגדול מבחינתו לא היה רק ההישג האישי, אלא העובדה שהצלחתו סימלה משהו גדול יותר: "עבדתי קשה במשך שנים בנבחרת. למדתי מה שיכולתי, הבאתי את עצמי וייצגתי את המדינה שלי בכבוד. הראיתי שלמרות שישראל מדינה קטנה המוחות שלנו מבריקים לא פחות משל המדינות הגדולות בתחרויות האלה".

ליהיא ניב, צילום: ללא קרדיט

גם ליהיא ניב הגיעה לפסגה בינלאומית עם הנבחרת, כאשר זכתה במדליית כסף בפיזיקה באולימפיאדה בקיץ 2024 בגיאורגיה. "זו הייתה חוויה מדהימה", היא נזכרת, "נסעתי לשם עם חברים טובים וקרובים שהכרתי באותה שנה והייתה אווירה מטורפת במשלחת. בנוסף, להכיר בני נוער מוכשרים מכל העולם - מיפן, מארצות הברית, מכל אירופה - זה משהו מיוחד. אני זוכרת שבבוקר לפני המבחן עיכבו אותנו שלוש שעות לפני הכניסה לכיתות ובמקום לשבת לחוצים פשוט שמענו מוזיקה, שרנו, הרמנו אחד לשני, וזה שינה את החוויה ברמה אחרת".

חברים לכל החיים

לצד האתגר האינטלקטואלי, כל המרואיינים חוזרים על עוד מרכיב חשוב במסלול: החוויה החברתית. גל מתאר את המחנות כמרחב שבו תלמידים מכל הארץ פוגשים אנשים עם תחומי עניין דומים: "זו חוויה, וגם אם יש לפעמים תחרותיות, היא מתרככת ככל שמכירים". גם ליהיא מדברת על החיבור הזה, במיוחד כשזה מגיע להכנות לאולימפיאדה: "יש חשיבות בכך שעושים את זה עם אנשים שמבינים בדיוק מה עובר עליך. המשלחות יוצרות קשרים שמחזיקים גם הרבה אחרי התחרות. הנבחרת הצעירה מנסה לבנות בדיוק את המרחב הזה כבר בשלב המוקדם: סביבת למידה תומכת, תחושת שייכות ושילוב בין מצוינות לבין קהילה".

כששאלנו את ארבעת הצעירים מה היו אומרים לתלמיד שרוצה לגשת למיונים לנבחרת הצעירה אבל חושש מהאתגר, השיבו כולם: קודם כל - לנסות. אין מה להפסיד. איתן: "אולי אותו תלמיד שיצטרף לנבחרות יגלה תחומי עניין חדשים, יראה את הנושאים מזווית אחרת וימצא את עצמו במקום שלא הכיר". גל: "הנבחרת מלמדת משהו שאי אפשר להשיג בדרך אחרת: לפתח גישה אחרת לפתרון בעיות, וללמוד להפעיל את הראש גם בלי מסלול מוכן מראש". ליהיא: "תנסו - ובמקרה הכי טוב - תראו שלומדים המון, מתפתחים כל כך הרבה ומכירים חברים לכל החיים".

לפרטים נוספים חפשו ברשת: "נבחרות ישראל במדעים"

בשיתוף מרכז מדעני העתיד

כדאי להכיר