המחיר הסמוי של הבינה המלאכותית: כך הצ'אטבוטים שלנו שותים את מי השתייה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית בפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין. השניים שוחחו על הצד האפל של מהפכת הבינה המלאכותית – המחיר הסביבתי האדיר שכרוך בהפעלתה.

ברנט-יצחקי הסביר כי מערכות בינה מלאכותית, במיוחד מודלים גדולים כמו GPT, דורשות כוח חישוב עצום. "גם פעולה שנראית קטנה, כמו כתיבת מייל קצר, צורכת הרבה אנרגיה", הוא אמר.

מים לחוות שרתים - מי שתייה שמתאדים באוויר
אחד ההיבטים המפתיעים הוא השימוש במים. חוות השרתים שמפעילות את המערכות מתחממות מאוד, ולכן יש לקררן. "בדרך כלל משתמשים במי שתייה שמתאדים במהלך תהליך הקירור", אמר ברנט-יצחקי. לפי ההערכות, חוות שרתים בעולם צורכות יותר מ־280 מיליון קוב מים בשנה. "כתיבת מייל של 100 מילים ב-ChatGPT  עשויה לדרוש כחצי ליטר מים", הוא הוסיף.

הביקוש ל-AI מחמיר את משבר המים
ככל שיותר אנשים ועסקים משתמשים בכלי AI, כך גדל מספר מרכזי הנתונים בעולם – ויחד איתו גם צריכת המים. ברנט-יצחקי הזהיר כי מגמה זו עלולה להחריף את המחסור העולמי במים, אם לא יינקטו צעדים לצמצום הנזק.

פתרונות בדרך -אבל צריך רגולציה
בין הפתרונות שהוצגו בפרק: מעבר למיקומים קרים ויבשים יותר, שימוש במים ממוחזרים או במערכות קירור באוויר, ואימוץ נוזלי קירור מתקדמים עם פחות אידוי. "חלק מהחברות כבר מיישמות פתרונות כאלה", הוא ציין, "אבל נדרשת רגולציה כדי שזה יהפוך לנורמה."

פרדוקס האקלים
הדיון נגע גם לשאלה אם AI עוזרת או מזיקה במאבק במשבר האקלים. מצד אחד, היא מסייעת לחזות מזג אוויר ולנהל משאבים בצורה חכמה. מצד שני, ההפעלה שלה מייצרת נזק סביבתי. "המטרה היא למזער את הנזק כדי שהתרומה תהיה גדולה יותר מהמחיר", סיכם ברנט-יצחקי.

לאן זה הולך מכאן?
אם לא ננקוט צעדים, הוא מזהיר, הצריכה של מים ואנרגיה תכפיל את עצמה בתוך שנים ספורות. "אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מחריפים את משבר האקלים במקום לפתור אותו", הוא אמר.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה