"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עושים בית ספר לארוחת עשר

שנת הלימודים החלה ועימה ההיערכות של ההורים למגוון רב של משימות • אחת הפעולות שלכאורה נראית פשוטה אך בפועל מאתגרת יותר, היא הכנת קופסאות האוכל לילדים

,עודכן
0השמעה
עושים בית ספר לארוחת עשר. צילום: ללא קרדיט

בשיתוף ‘אחלה‘, שטראוס

הורים רבים ״שוברים את הראש״ כיצד לגוון את הארוחות לבית הספר מדי יום, כיצד לשלב בהן ירקות כאשר מדובר בילדים שאינם אוהבים ירקות כלל וכלל, ומה לעשות במקרים שבהם הקופסה חוזרת מלאה.

שני ארד, הדיאטנית הראשית של שטראוס, מציינת כי ישנם עקרונות חשובים שיקלו לארגן את קופסאות האוכל לילדים. לדבריה, ״קודם כל חשוב שיהיה תכנון מקדים של הקופסה. מומלץ להכין טבלה ביחד עם הילד הכוללת מגוון של שילובים שמשתנים לא רק במה מגישים, אלא מדי פעם גם משנים את מה יוגש לצד מה.

שני ארד דיאטנית שטראוס,צילום: שי פרנקו

שני ארד, הדיאטנית הראשיתשל שטראוס: "אם להורים חשוב ליצור שינויים, כדאי לוודא שמגישים אותם לצד מזונות מוכרים"

"מגוון בסיסי הוא חשוב ושומר גם על הגמישות וגם על ההרכב התזונתי. יש לוודא שהמקרר ערוך עם מגוון בסיסי, שכן בכל יום צריך להכין קופסה. כדאי לערוך רשימה קבועה של לחמים, ממרחים, פירות וירקות טריים״.

באשר לבחירת התפריט אומרת ארד כי שיח מקדים יפתור תסכולים. לדבריה, "מומלץ להגדיר את 'גבולות הגיזרה' של המנות שרוצים שהילדים יקבלו בשיגרה. עם זאת, כדאי להיפרד מחלק מהחלומות על קופסה עם חיתוכים מיוחדים וממרחים מתוחכמים. אם מדובר בהורים יצירתיים מאוד שיש להם זמן ובילד עם פתיחות אינסופית, אפשר לחלום ולהגשים כל קופסה. ואולם, אם משהו מהתנאים לא מתאפשר, כדאי להיות מתואמים עם הילדים. אחרת, בכל יום מחדש אפשר להגיע למצב של תסכול".

לקופסת האוכל ישנה משמעות מעבר לטעם שהילדים אוהבים, מדובר בביטחון. לדברי ארד, ״כשהילדים מבקשים חזרה על אותו תפריט, זה איתות לביטחון. היום־יום משתנה, וכך גם הדינמיקות החברתיות במסגרות והשיח עם הצוותים. קופסת האוכל יכולה לאותת ולהניב מקום של רגיעה וביטחון עבור הילדים שפותחים את הקופסה.

"אם להורים חשוב ליצור שינויים, כדאי לוודא שמגישים אותם לצד מזונות מוכרים. הארוחות המשפחתיות והביתיות הן קרקע נוספת שמאפשרת לחשוף את הילדים למגוון נוסף של טעמים ומרקמים. מומלץ לשמור על גיוון צורות החיתוך ואת מרחב ההעדפות האפשרי. כך, למשל, ניתן לגוון בין חומוס לגבינה עבור אותו ילד או אותה ילדה שאלו שני המאכלים המועדפים עליהם. את הגיוון נקיים דווקא בפירות ובירקות שבצד 'המזון הבטוח'. יש ילדים שנהנים מהפתעות, ויש שמחפשים בדיוק את המוכר - לכן מומלץ לכבד את הסגנון שלהם".

הקופסה חזרה מלאה? נבדוק למה!

הורים רבים מגיבים בלחץ כאשר הילד שב הביתה עם קופסת האוכל כשהיא מלאה.

“לא פעם אני שומעת 'הילד שלי לא אוכל כלום', אבל בתמורה לעוד שאלה או שתיים אני אגלה שהוא אוכל, אבל פחות ממה שההורה מצפה", מספרת ארד. "במקרים כאלו ניתן לבחון בשאלה קלה אם הבעיה באוכל עצמו שהכנו או אולי אפילו בפתיחת הקופסה עצמה. לא מן הנמנע שהילד נרגש מדי לצאת להפסקה ומוותר על הארוחה. על כל תשובה שתתקבל, ההורים יכולים להגיב בפעולה פשוטה כמו שינוי המנה או התאמה של נוחות האכילה.

"כדאי להתאים את גודל המנה למה שהילד צורך במהלך היום. אם הילד אוכל, אבל מעט, מומלץ להקטין באופן משמעותי את הכמות. כאשר הכמות בקופסת האוכל מאיימת ולא מתאימה, הדבר עלול להתפרש כאילו הילדים אכלו מעט מדי ומחזירים הביתה קופסה כמעט מלאה. הקטנת המנה תאפשר גם להם להרגיש שה'משימה' מתאימה למידותיהם. אכילה היא פעולה חיונית ולא צריכה להיות מציפה".

גם אני רוצה כמו החבר שלי

אנחנו חיים בתקופה של שפע והיצע מגוון במיוחד. כמונו, המבוגרים, גם הילדים נחשפים לפסיפס רחב של מוצרים. חשוב שההורים יבינו כי "ילדים חיים ממש כמונו, בתוך הסביבה שלהם. הרצון שיהיה לילד אחד מה שיש לחברו הוא טבעי כמובן", מסבירה לנו ארד. "יש ילדים שמסיבות שונות ומגוונות נשלחים אל מסגרות החינוך עם חטיפים או עם אוכל פחות מזין ובריא. ההורים צריכים להבין שהרצון של הילד לגיטימי, בוודאי אם סביבו יש ילדים שחושפים אותו לשלל מאכלים לא מזינים. כשעולה הבקשה, כדאי להגיב בהבנה. כאמור, הרצון הוא לגיטימי בעולם של כולנו. תסכול או כעס על עצם הבקשה עלול ליצור מאבק מיותר".

"לצד ההבנה, לא חייבת להיות הסכמה", מדגישה ארד. כדאי לנסות לדבר על החשיבות שבתזונה מגוונת ומזינה. הילדים שלנו חשופים לשלל מוצרים, מותגים וריגושים. כדאי לשים את הגבול שמתאים לבית ושעומד בחוקי המסגרת. כל הורה צריך להחליט אם נכון לו להחליט על מידה מדודה של מזון 'הפתעה' או חטיף. ההורים צריכים לקבוע מה התדירות השבועית, ואם בכלל, ולהעביר את המסר בהכלה, לצד ההגבלה״.

ביום חמישי, 11 בספטמבר, בשעה 10:00 בבוקר, הצטרפו אלינו למשדר המיוחד באתר "ישראל היום" לכבוד פתיחת שנת הלימודים החדשה. נדבר ונדון על דרכים יצירתיות לסייע לילדינו לחזור לגנים ולבתי הספר, לתכנן כמו שצריך את התפריט שאנחנו מעניקים להם, נקבל טיפים רבים להתמודדות עם בררנות באוכל, וניחשף למוצרים חדשים ולמתכונים קלילים וזריזים במיוחד בשבילכם.

בשיתוף ‘אחלה‘, שטראוס

כדאילהכיר