"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
דגי סלמון במדבר: החזון הישראלי
הטכנולוגיה הישראלית שמביאה חידוש עולמי לחקלאות המים ותעשיית הדגים

דגי סלמון במדבר: החזון הישראלי

הטכנולוגיה הישראלית שמביאה חידוש עולמי לחקלאות המים ותעשיית הדגים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את ד"ר אופיר מנשה, המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית "כנרת". השניים שוחחו על הצורך בחלבונים חלופיים בעולם שבו האוכלוסייה ממשיכה לגדול, ובאופן שבו הטכנולוגיה שפיתח מאפשרת גידול דגים בתנאים חדשניים ולא מוכרים עד כה.

תעשיית הבקר, מנגד, צורכת כמויות עצומות של מים ומהווה גורם מרכזי בפליטות גזי החממה, התורמות להתחממות הגלובלית. נוסף לכך, העלויות הכספיות הגבוהות של תפעול התעשייה הופכות את הצורך במציאת חלופות לעניין דחוף. גם תעשיית הדיג נפגעת באופן משמעותי מהמשבר הסביבתי – טמפרטורת המים עולה ודיג יתר מותיר פחות דגים במים. המשמעות היא שהיכולת לדוג יותר דגים מאשר בעבר היא לא אפשרית. על כן, הפתרונות החלופיים הם לא רק רצויים, אלא הכרחיים.

מהם המקורות לפתרונות הללו? ד"ר מנשה מסביר: "האחד הוא פיתוח החקלאות הימית בים, במיוחד באמצעות גידול דגי סלמון במים פתוחים. אופציה נוספת, נפוצה בעיקר במזרח, היא גידול דגים בבריכות ענקיות. האפשרות השלישית היא להפוך את זה לתעשייה – ולהערכתי, זהו הכיוון שאליו האנושות מתקדמת".

המחקר של ד"ר מנשה מתמקד בפיתוח התעשייה הזו, שמבוססת על מיכלי ענק שבהם הדגים שוחים. המערכות האלו דורשות תפעול מתמיד, מה שמצריך צוות מקצועי ומגוון. כאן טמונה אחת הבעיות המרכזיות בפיתוח התחום – העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמתו ובהפעלתו. "מדובר בהשקעה של מיליוני שקלים", מסביר ד"ר מנשה. "משקיעים המון בטכנולוגיה ובתשתיות, אבל זה לא נגמר שם – דרוש ידע נרחב כדי לתפעל את כל המערכות. צריך מהנדסי מים, מיקרוביולוגים, כימאים – בעצם, מפעל שלם של אנשי מקצוע במקום אחד".

ד"ר מנשה מתאר כיצד, למרות העלויות הגבוהות בתחילת הדרך, ניתן להורידן לאורך זמן באמצעות שילוב טכנולוגיות מתקדמות. אחד הפתרונות המרכזיים הוא הביופילטר – "הלב של המערכת", כפי שהוא מכנה אותו, שעליו הוא מתמקד במחקרו. הביופילטר מאפשר שמירה על איכות המים ומפחית את הצורך במשאבים נוספים, מה שהופך את התהליך ליעיל וחסכוני יותר לאורך זמן.

"הכל התחיל לפני שנים, כשזוג יזמים פנו אליי וביקשו להשתמש בטכנולוגיה שפיתחתי בתחום הדגים – תחום שלא היה לי שום קשר אליו", מספר ד"ר מנשה. "אמרתי להם תנו לי שבועיים לחזור אליכם, ואז חזרתי עם הבשורה". ד"ר מנשה הצליח להציע פתרון טכנולוגי לפערים שבהם נתקלו ומכאן הכל החל להתגלגל. הפתרון לא רק שצמצם משמעותית את צריכת האנרגיה, אלא גם שיפר את איכות החיים של הדגים – ואפילו את טעמם.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה