"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפחתה דרמטית בהורמונים, אנטיביוטיקה וזיהומים במזון שלנו: המהפכה הישראלית בטיהור מים באמצעות בינה מלאכותית

חוקרים ישראלים פיתחו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית שמזהה מזהמים במים לחקלאות בזמן אמת

,עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את ד"ר אופיר מנשה, ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת, ואת אופיר ענבר, דוקטורנט במרכז לחקר המים באוניברסיטת תל אביב. יחד, הם דנו בחשיבות טיהור מי השפכים – תחום שבו ישראל מובילה, ובפיתוחים ישראליים חדשניים שמשלבים בינה מלאכותית לטיפול במזהמים.

כשמדברים על משבר האקלים, חשוב לזכור שיש הרבה מאוד פתרונות שיכולים לבוא לידי ביטוי. אחד ההיבטים החשובים ביותר הוא התלות במדינה והצורך שלה לקדם החלטות ופיתוחים שיעזרו להתמודד עמו. מדינת ישראל מובילה בעולם בתחום טיהור השפכים, דבר שמדינות אחרות בהחלט נושאות אליו עיניים.

חשיבות טיהור מי השפכים היא עצומה ואת ההשלכות של החוסר בטיהור ניתן לראות במדינות מתפתחות כמו אפריקה, המתעסקת קודם כל במציאת מי שתייה לתושבים שלה. העובדה שמדינות כאלו לא מטהרות את מי השפכים מזיקה בעיקר לאותן מדינות, שכן חוסר הטיהור מוביל לזיהום במקורות המים וכך הקושי למציאת מי שתייה גדל עוד יותר.

המחקר החדשני של אוניברסיטת תל אביב, בהובלת ד"ר אופיר מנשה ואופיר ענבר, מציע פתרון ייחודי: פטנט מבוסס בינה מלאכותית שמאפשר לזהות ולנטרל מזהמים כמו תרופות, הורמונים וחומרים אורגניים. "מכוני טיהור קיימים כבר מעל מאה שנה," מסביר ד"ר מנשה, "אבל אנחנו שואפים להגיע למים צלולים ונקיים יותר. המטרה שלנו היא לשלב טכנולוגיות מתקדמות שיסלקו גם מזהמים עקשניים מהסביבה."

"המטרה היא לבנות אלגוריתם שיזהה את המזיקים כבר בשלב הראשוני של זיהום המים. הרבה פעמים אנחנו נשמע על חוף שנסגר בגלל זיהום, כלומר רק כשהמצב כבר חמור. אנחנו רוצים לתפוס את זה בזמן ולהתריע", אומר הדוקטורנט אופיר ענבר. "אחד המהלכים החשובים הוא ללמד את התוכנה איך לזהות את המזיקים במים. לאחר מכן התוכנה צריכה ללמוד למה גורם כל אחד מהמזיקים, ולהרכיב תמונה כללית – מה טוב ומה לא טוב", מספר ד"ר מנשה.

כדי שהפטנט ייכנס לשימוש רחב, נדרשים שני גורמים עיקריים: בשלות טכנולוגית והתאמות רגולטוריות שיאפשרו את הפעלתו. "אנחנו נמצאים בעידן בו בינה מלאכותית משנה את המציאות", מסביר ענבר. "אני אישית מאמין בגישה שהבינה המלאכותית לא מצמצמת, אלא משנה – כמו בכל מהפכה בהיסטוריה, האדם מקבל תפקיד אחר ביחס לטכנולוגיה החדשה".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאילהכיר