"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת ועידת האקלים העולמית: האם שיתופי הפעולה הבינלאומיים בין ישראל לעולם בסכנה?

שיתופי פעולה בין ישראל לשכנותיה נידונים לרוב בהיבט הביטחוני, אך משבר האקלים מחייב את מדינות האזור לשתף פעולה במציאת פתרונות משותפים. למרות האתגרים הפוליטיים, ההתמודדות עם האקלים הפכה לצורך דחוף ומאחד

, עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ. השניים דיברו על ההזדמנויות הדיפלומטיות שמביא עמו משבר האקלים ועל הסיבה לחשיבות שיתוף פעולה בעיקר עם השכנות שלנו כדי למצוא לו פתרונות.

שינויי האקלים הם נושא מרכזי בסדר היום העולמי. התחושה הרווחת בישראל, בעיקר בשנה האחרונה, היא שהוא איננו בראש סדר העדיפויות. למרות זאת, הפיתוחים הישראליים שנועדו להתמודד עם המשבר מהווים מודל לחיקוי בכל העולם.

"למרות שזאת תקופה מאתגרת, לישראל יש שם מאוד טוב בעולם בכל הקשור למציאת פתרונות למשבר", מבטיח השגריר בכר. "גם במצב הנוכחי מדינות העולם, מהסקטור הפרטי ועד הציבורי, מעוניינות לשתף פעולה עם ישראל, וכשהמצב המדיני ישתפר זה רק יגדל".

אחת הדוגמאות הבולטות למובילות של ישראל היא בתחום פתרון משבר המים העולמי. מדינות רבות מתמודדות עם מחסור במים לשתייה ולחקלאות, בעוד שישראל מובילה בטכנולוגיות למחזור מים, ומשתמשת ב-96% מהשפכים שלה. הישג זה משמש דוגמה ומופת למדינות אחרות בעולם.

אם כן, האם ייתכן כי האינטרס לשתף פעולה עם ישראל בנושאי האקלים גובר על העוינות והכעס כלפי ישראל בשנה האחרונה? "מהניסיון שלי במשרד החוץ, למדתי שיש יותר פילושמיים – אוהבי יהודים, מאשר אנטישמיים. אז לא כל העולם נגדנו" מתאר בכר. "ברור שיש ירידה מסוימת, אבל היא לא מוחלטת. אנחנו באים ממקום טוב – מה המשבר הגדול שמאיים על האנושות היום ומשפיע על העתיד של הילדים שלכם?".

חוץ מתפקידו כנציג ישראל בוועידת האקלים העולמית, חלק מרכזי מתפקידו של השגריר גדעון בכר הוא לבחון מה ניתן ללמוד ממדינות אחרות ולהציע דרכי פעולה לטיפול במשבר האקלים בישראל. הוא סבור כי לממשלות יש תפקיד מפתח בקביעת מדיניות לצמצום פליטות, טיפול בגופים מזהמים ועידוד תחבורה ציבורית על פני רכב פרטי. בכר מדגיש כי ישראל יכולה הייתה להיות בעמדה טובה יותר בתחום זה: "הבעיה המרכזית היא חוסר מודעות ותפיסות ישנות. מפספסים הזדמנות – אנרגיות מתחדשות הן העתיד. לשם צריך לחתור".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאי להכיר