המשרד להגנת הסביבה, מזהיר בעקבות בקשת קצא"א להגדלת שינוע הנפט מסיכונים חמורים, וראש הממשלה דורש לבחון את ההשלכות והסיכונים לעתיד.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את ד"ר עדי לוי,חבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.השניים דיברו על

בקשתה של קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) להגדיל משמעותית את שינוע הנפט דרך ישראל הציתה דיון סוער בממשלה, כשהמשרד להגנת הסביבה מזהיר מסיכונים חמורים לסביבה. למרות החששות, ראש הממשלה דורש לבחון את הבקשה, ולהציג תוכנית לבחינת ההשלכות והסיכונים. האתגר הגדול עוד לפנינו, וההחלטות העתידיות עשויות להשפיע משמעותית על הסביבה והציבור.

המאבק מול חברת הנפט התחיל עוד ב-2020, כאשר הגיעו דיווחים על הסכם עם האמירויות להרחבת צינור הנפט וכמות הנפט שתועבר בו. ההסכם היה מתוכנן מול חברה אמירתית פרטית, במטרה להכפיל פי 10 את כמויות הנפט שיגיעו למפרץ אילת. המשמעות היא סכנת פגיעה אדירה בשונית האלמוגים באילת וביכולות הרבייה שלהם. ארגוני הסביבה מיד התעוררו, יחד עם תושבי אילת ואשקלון, ויצאו בקריאה למנוע את הסיכון הסביבתי-בריאותי, יותר מזה שכבר קיים עם הצינור.

חברת קצא"א, היא האחראית לאסון הסביבתי הגדול ביותר שהתרחש בישראל בשנת 2014, אסון עברונה, בו 5 מיליון ליטרים של נופט גולמי דלפו וכיסו את שמורת עברונה. זהו אסון שעדיין לא התאוששו ממנו עד היום וסביר שגם לא ייתאוששו ממנו לעולם, משום שקשה עד בלתי אפשרי להיפטר מנפט הנדבק לצמחים ולקרקע.

אם כן, מדוע ממשיכה מדינת ישראל לקדם את תכניות הנפט בהתחשב בכך שהסיכון כה עצום? "המדינה אמורה להרוויח עשרות מילוני דולרים מהסיפור הזה בשנה", מסביר ד"ר לוי, אורח הפרק. "פוטנציאל הנזק מפגיעה לעומת זאת הוא בסקאלה של מיליארדים." מעבר לנזקים הכלכליים, הנזקים הסביבתיים הם בלתי הפיכים, והמערכת האקולוגית במפרץ אילת עלולה להיפגע לשנים ארוכות.

שונית האלמוגים האילתית היא מיוחד במינה. מעבר להיותה אחת מהשוניות הצפוניות ביותר בעולם, היא ניחנה בעמידות מופלאה לחום. כשאחת ההשפעות החמורות של משבר האקלים היא העלייה בטמפרטורות וכתוצאה מכך גם טמפרטורת הים, העמידות של השונית הזו תעזור לה לשרוד עד סוף המאה לפחות. אלא אם, כאמור, יישפכו אליה כמויות של נפט ויחסלו אותה לחלוטין.

המשרד להגנת הסביבה כבר יצא במדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, והתנגד לקבל את המסמך הסביבתי שהוציאה חברת קצא"א במטרה לקדם את הפרויקט עם חברת MED-RED האמירתית. כאחד הטיעונים שהוצגו בתמיכה לפרויקט דובר על כך שזה חלק מהסכמי אברהם, דבר שמהר התברר כשגוי, גם אם ייתכן ויש לו חשיבות גיאו-פוליטית.

אז ארגוני הסביבה נאבקים, המשרד להגנת הסביבה תומך, וכרגע נמנע מקצא"א לפעול בהיקף מלא כפי שהיו רוצים. עיקר הבעיה היא שותף פעולה לא מספק עם שאר המשרדים הרלוונטיים, כמו משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד הבריאות. "הצוות המקצועי במשרד להגנת הסביבה צריך להמשך להיות קשוב ולהבין לאן נושבת הרוח," מסכם ד"ר לוי. "כרגע התהליך מוקפא, אבל אסור לעצום עיניים ושנתעורר עוד כמה שנים ונראה את זה שוב. השאיפה לבטל את התהליך הזה לחלוטין."

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה