"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עולה לנו בבריאות: הצעת החוק שהולכת לחייב הצללה במרחב הציבורי

הצורך בצל הוא הרבה מעבר לעניין של נוחות – מדובר בבריאות שלנו, שנפגעת בצורה חמורה מהחום הקיצוני שרק ימשיך לעלות. האם הצעת החוק החדשה תצליח לעשות שינוי אמיתי?

,עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את אורלי בביצקי, ראש תחום חוסן אקלימי ב"אדם טבע ודין". השתיים דיברו על הטמפרטורות הגבוהות במהלך עונת הקיץ שרק ילכו ויקצינו עם השנים, על הצורך הקריטי בהצללה והחשיבות הבריאותית שלה ועל הפתרון שאנחנו לא שומעים עליו מספיק וחבל – הצללה סולארית.

הצורך בצל, בעיקר בחודשים החמים של מדינת ישראל שקיימים ברוב ימות השנה, לא נועד רק לשפר את איכות החיים. מפגיעה ברקמות ועד לסרטן העור – ההשלכות הבריאותיות של מחסור בהצללה במרחב הציבורי הן סכנה אמיתית.

ב-2021 התקבלה החלטת ממשלה, לכאורה חיובית מאוד, שמדברת על האחוז שעצים במרחב הציבורי צריכים לכסות. אבל החלטת ממשלה היא איננה מחייבת, ומעבר להמלצה התוצאות לא ממש נראות לעין. איפה כן ניתן לראות ניסיונות הצללה? בדומה לארה"ב, העניין הוא סוציואקונומי. כך נוצר מצב ששכונות ממעמד מבוסס יותר ייהנו מהצללה במרחבים השונים, והאוכלוסיות המוחלשות – ייפגעו.

הצעת החוק החדשה שמקדמת עמותת "אדם טבע ודין", מתייחסת באופן מפורש לנושא הזה. ההצעה מתייחסת לפרויקטים חדשים של פיתוח ציבורי שיחייבו 50% כיסוי מוצל. בנוסף, הצעת החוק מבקשת מהרשויות לבחון את האזורים המפותחים הקיימים, למפות בעזרת סקרים את אלו עם השימוש התדיר יותר ולהתחיל מהם את תהליך ההצללה.

עצים הם הפתרון האידיאלי למרחבים ציבוריים, אך יש אזורים ששתילתם לא מתאפשרת. הכוונה היא בעיקר לאזורים מדבריים או מרחבים מרובי תשתיות אשר לא ניתן לנטוע בהם עצים. למקומות כאלו יש פתרון שניתן לומר שהוא אפילו פשוט יותר – מתיחת בד הצללה.

הצללה לא נועדה רק כדי להקל עלינו את השימוש במרחב הציבורי, יש לה גם השפעה ממשית על הטמפרטורות – ותדירות נכונה של צל גורמת להפחתתן. "איי חום עירוניים" הוא שם לתופעה בה החום מתרכז ונלכד בתוך העיר, וכתוצאה מכך גם לאחר רדת השמש החום עדיין משמעותי וההקלה בטמפרטורה היא בלתי מורגשת. זוהי תופעה שאופיינית בעיקר לאזורים עירונים צפופי מבנים שכולאים את החום ביניהם. כך נוצר מעין גלגל חום בלתי נגמר, משום שהטמפרטורה לא מצליחה כמעט לרדת, כשהשמש זורחת למחרת – נקודת הפתיחה גבוהה יותר והמעלות ממשיכות לעלות.

ומהי התשובה שמתקבלת על ידי מקבלי ההחלטות? כמו כל פרוצדורה הדורשת תחזוקה ותקציב – מחסור בכסף. כשנדמה שבסולם סדר העדיפויות יש צורך לקדם את הנושאים הדחופים, נושא ההצללה נדחק לתחתית. הבעיה היא שככל שנתעלם מהצורך בצל כך ההשפעות יחמירו, ובעוד עשור המצב יהיה אפילו יותר גרוע.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאילהכיר