מתגייסות מסרבות לשרת כתצפיתניות – האם ישופרו התנאים?

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

על רקע מחדל התצפיתניות של ה-7 באוקטובר, מתגייסות טריות מסרבות לקבל על עצמן את התפקיד. לא פעם בעידוד ההורים, הן אינן מוכנות להתפנות מהבקו"ם. אף שבצבא נערכים לשפר את תנאי שירותן ומציעים הטבות, נראה כי משבר האמון עדיין לא נפתר והדרך לפתרון ממשי עדיין ארוכה.

לדברי עו"ד אילן כץ, מומחה לדין הצבאי, מקצוע התצפיתנית נחשב במשך שנים ארוכות בצה"ל למקצוע כפויי טובה. "זה תפקיד מאוד קשה", הוא אומר, "ומצד שני, לפחות להבנתי, תנאי התעסוקה של התצפיתניות הם מאוד לא קלים. אני חושב שהצבא צריך לפעול כאן חוכמה ולא ישר להעמיד לדין ולהדיח, ללכת להליכים משמעתיים או משפטיים, אלא בעצם לעשות הערכה מחדש של המקצוע, לשפר את התנאים ואת האבטחה, לדעתי בדרך הזו לפתור את הבעיה".

"התצפיתניות", אומר עו"ד כץ, "מבצעות למעשה 'סרבנות סלקטיבית'. למעשה הן אומרות שהן מוכנות לשרת כחיילת בצה"ל בכל תפקיד אך לא בתור תצפיתנית".

סיפור החיילות המסרבות להתגייס, מקביל לסוגיה נוספת בצבא והיא תופעת העריקות. חודשיים לאחר תחילת המלחמה הוחמרה האכיפה והענישה כלפי חיילים עריקים שלא התייצבו ביחידותיהם.

יחס הענישה צריך להיות בהיקף של יום עד 3 ימי כליאה בפועל על כל יום היעדרות זאת ביחס לתקופות מעצר קצרות יותר בעבר.

בצה"ל יש כיום כ-2,000 חיילים עריקים, רובם בשירות סדיר, וחלקם הגדול הוא מהתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, מאות הם בשירות מילואים.
לפי עו"ד כץ, יש להבדיל בין שתי עבירות – עבירה של היעדר מהשירות, שהיא עבירה קלה יותר, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, עבירה הנוגעת לחייל שנעדר מהצבא, מתפקידו, מיחידתו שלא ברשות, לעומת סעיף עריקות, סעיף 92 לחוק, שמדבר על חזקה שאותו חייל לא התכוון לחזור אי פעם לשרת. "המסקנה הזו נלמדת", מסביר כץ, "בין היתר, מאורך תקופת ההיעדרות ומנסיבות נוספות. כאשר כמובן שמה שמשפיע על הענישה זה הסעיף אורך תקופת ההיעדרות – נסיבות אישית וכן הלאה".

- כיצד נגזר העונש על מי שהוגדר כעריק מצה"ל?

עו"ד כץ: "צריך לזכור, שבעבירה של היעדר מן השירות שנשפטים בגינה בבית דין צבאי, אפשר ל'זכות' ברישום פלילי אזרחי לכל דבר, הכוונה לכך שחייל שנגזר עליו עונש של למעלה מ-3 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין עבירה כזו, מוכתם ברישום פלילי שמלווה אותו שנים ארוכות במגזר האזרחי ומהווה רישום פלילי לכל דבר ועניין".

עו"ד כץ מבדיל בין חייל שנעדר מהצבא, לבין חייל מילואים שלא הגיע לשירות לבין מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) של התייצב לגיוס. "מלש"ב שלא התייצב לגיוס", הוא אומר, "מתייחסים אליו יותר בסלחנות, כל עוד מדובר בתקופה יחסית קצרה שבין שנה לשנתיים, לעומת זאת, חייל בשירות סדיר, שהתחייל ולא מתייצב, לאחר כשלושה חודשים בממוצע שהוא נעדר מהשירות מוגש נגדו כתב אישום ולגבי אנשי מילואים ישנם כללים אחרים, שמדברים על אורך תקופת ההיעדרות משירות מילואים".

- יש משמעות לכך שאנחנו בתקופת מלחמה?

עו"ד כץ: "באופן חד משמעי כן. יש מגמה החמרה ברורה בענישה גם בענישה בשיפוט משמעתי ועל אחת כמה וכמה בענישה בבתי הדין הצבאיים".
לדברי עו"ד כץ ההשלכות של עריקות על החייל הן רבות וחמורות. "יש למעשה מספר השלכות", כך לדבריו. "הדבר הראשון הוא מעבר לרישום הפלילי שהוא יכול לשאת איתו למשך תקופה ארוכה, אפשר ויחייבו את העריק לשרת. במידה והוא יבצע עבירת עריקות נוספת ייגזר עליו עונש חמור אף יותר, משום שיש לו כבר מאסר על תנאי על העבירה המקורית שביצע.

ברוב המקרים, אני חייב לציין, מדובר בעריקות למשך תקופה ארוכה, אותם חיילים מקבלים פטור משירות צבאי בין בשל סיבות נפשיות, כלומר פרופיל 21, ובין מסיבות של אי התאמה בוועדת אי התאמה".

- במה נבדלת עבירת הסרבנות מעריקות?

עו"ד כץ: "עבירת הסרבנות יש לה מספר פנים. יש מה שנקרא סרבנות אידיאולוגית, סרבנות מטעמי מצפון, שאז מלש"ב שאומר שאינו מעוניין להתגייס בגלל שהצבא מטפל באוכלוסייה כבושה לפי תפיסת עולמו, הוא יכול לפנות לצבא ולבקש להגיע לוועדת מצפון, לשטוח את טענותיו, זה פן אחד של הסרבנות".

- כיצד עורך דין יכול לסייע בכל נושא העריקות?

עו"ד אילן כץ: "ההמלצה האישית שלי, בניגוד אולי לאינטרס של רוב עורכי הדין, היא לקרוא לכל העריקים להתייצב ויפה שעה אחת קודם, ובכלל לאנשים שמתכננים לא להגיע לצבא, לבטל את התוכנית ולפעול בדרכים המקובלות. תפקידו של עורך הדין הוא בעיקר לפי הבנתי להביא בפני הצבא את הנסיבות האישיות שהעריק הוא המשתמט לא השכיל להציג אותן בצורה הנכונה. כמו כן, בנושא של סרבנות מטעמי מצפון, אני מציע להסתייע בשירותיו של עורך דין שיכול גם להציע לצבא אלטרנטיבות אחרות כמו שירות לאומי וכדומה".

יש לכם שאלה לעו"ד? ניתן ליצור קשר בוואטסאפ

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה