יוצאים מריכוז: הקשר בין הפרעת קשב להתמכרויות

אחד משבעה ישראלים בוגרים מתמודד עם התמכרות, כך עולה מנתוני מחקר חדש שפרסם המרכז הישראלי להתמכרויות • אלי הלמן, עו"ס קליני במרכז, מצביע על הקשר בין הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לבין התמכרות: "מי שלא אובחנו או טופלו בזמן, נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח התמכרות" • כתבה שנייה בסדרה

"אנשים עם הפרעת קשב נוטים לפתח התמכרות באחוזים גבוהים בהרבה מכלל האוכלוסייה", צילום: GettyImages

בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות

התמכרות מוגדרת כהפרעה נפשית שמתבטאת במקבץ של תסמינים פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. היא גורמת לבעיות במישורי חיים שונים, עלולה לגרום לירידה משמעותית בתפקוד ולמצוקה נפשית ניכרת. מי שמתמודד או מתמודדת עם התמכרות יזהו חוסר שליטה וקושי להפסיק את השימוש או ההתנהגות, על אף הנזקים הפיזיים או החברתיים הנובעים מהם. ההפרעה נעה על הרצף בין דרגה קלה, בינונית או חמורה, ויכולה להתמקד בחומרים כגון סמים ואלכוהול, או בהתנהגות ממכרת, כגון הימורים או משחקי רשת. 

אלי הלמן, עובד סוציאלי קליני במרכז הישראלי להתמכרויות, מסביר על הקשר בין התמכרות לבין הפרעת קשב וריכוז (ADHD): "הקשר בין הפרעת קשב להתמכרויות נחקר לא מעט. המחקרים מדברים, על יותר מעשרים אחוז מהמתמודדים עם התמכרות שסובלים גם מהפרעת קשב.

"התמכרות לא יוצרת הפרעת קשב. עם זאת, אנשים עם הפרעת קשב, בעיקר עם נטייה לאימפולסיביות והיפראקטיביות, נוטים לפתח התמכרות באחוזים גבוהים בהרבה מכלל האוכלוסייה. אם אני מסתכל על אנשים שאני פוגש כיום במרפאה שלנו לטיפול בהתמכרויות, אני יכול לומר שעשרות אחוזים מהם סובלים מהפרעת קשב לא מאובחנת ובוודאי שלא מטופלת".

האם אתם בסיכון להתמכרות? היכנסו למד ההתמכרויות ובדקו עצמכם >>

מחקר אפידמיולוגי שנערך במרכז הישראלי להתמכרויות השנה מצא כי 14.6 אחוז מהישראלים סובלים מהפרעת שימוש בחומרים או התמכרות התנהגותית (11.2% התנהגותיות ו-5.6% בחומרים)

הפרעות התנהגותיות נפוצות הן למשל הימורים (3.7%), משחקי מחשב (2.8%), התמכרות למין (6.7%) ופורנוגרפיה (3.3%) עוד נמצא במחקר, כי חמישית מכלל המתמודדים עם התמכרות הם צעירים בגילאי 18-35. 

רגישות גבוהה

הנתונים בעולם לגבי מי שמתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז מעידים על התמודדות רגשית ונפשית לא פשוטה עבור רבים מהם. 25% מהבוגרים סובלים מהפרעות שינה ו-27% מהפרעות אכילה. נתון נוסף מעיד כי 40% מהמאובחנים סובלים מחרדה ו-35% מדיכאון. גם אחוזי הגירושין גבוהים פי 2 מהאוכלוסייה הכללית בקבוצה זו.

הלמן: "שימוש בחומרים או התנהגויות בדרך כלל מגיע כאמצעי ויסות והרגעה של כאב נפשי או פיסי מאוד עמוק". נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות מראים סיכון גבוה פי ארבעה להתמכרות בקרב המתמודדים עם מצוקה נפשית (דיכאון, חרדה או פוסט טראומה) ביחס לכלל האוכלוסייה.

"במקרה של בני נוער ומבוגרים עם הפרעות קשב, הם מתמודדים מידי יום עם תחושת תסכול וחווית כישלון. תחושות אלו מופיעות בלימודים, בעבודה, בחיי הזוגיות ובמעגלים חברתיים השונים, ופוגעות בדימוי העצמי. שתיית אלכוהול או עישון קנאביס עשויים לשפר מידית את התחושה הקשה, להעביר את הבאסה. אבל זה רווח לטווח הקצר כאשר את המחירים משלמים בטווח הארוך, שאז עלולים להישאב לשימוש בעייתי ולהתמכרות". 

מרגיעים את האימפולסיביות

הפרעת קשב וריכוז מתבטאת לעיתים קרובות באימפולסיביות גבוהה ותזזיתיות. הלמן מספר: "מתמודדים רבים חשים שהשימוש בחומרים עוזר להפחית התנהגות אימפולסיבית וממתן מעט את ההתנהגות, לדוגמא בשימוש בקנאביס ולעתים אף בממריצים כמו קוקאין. השימוש נעשה כ'טיפול עצמי' ועלול, בגלל כל הסיכונים, להידרדר לחוסר שליטה והתמכרות. שוב, בטווח המידי מתקבלת תחושה נעימה, אך המחיר בטווח הארוך עלול להיות גבוה, עד כדי התמכרות. כשאנחנו עוסקים באבחון אימפולסיביות או שליטה בדחף בהקשר של התמכרות, אנחנו מזהים העדפה של סיפוק מידי, גם במחיר של נזק ארוך טווח. העדפה כזו היא כמעט מובנית בהתמכרות.

"אנשים עם הפרעת קשב לא מטופלת מחפשים סיפוק מידי, כאן ועכשיו, כך למשל בעת משחק במחשב, החוויה אינטנסיבית מאוד, הסיפוקים מידיים, הקצב מהיר ומשתנה, קשה להפסיק מול ריבוי גירויים ומשימות חשובות ומסעירות פחות נדחקות הצידה. חיי החברה מצטמצמים, האינטראקציה הזוגית קטנה, המסך ממלא את הזמן ומשכיח עדיפויות אחרות. כמו המסך גם משחקי מחשב, פורנוגרפיה והימורים, כולם סיפוקים מידיים וחזקים לאדם עם הפרעת קשב".

אז מה בעצם עושים כדי לטפל בהתמכרות? הלמן מדגיש כי "הכי חשוב ללכת לאבחון. לדעת לדייק את ההפרעה, כך שניתן יהיה להתאים לה טיפול נכון. טיפול תרופתי להפרעת הקשב, בייחוד במקרים חמורים, מפחית את הסיכוי לפתח התמכרות. טיפול מוקדם יותר ימנע את הסיכון להתמכרות בצורה מובהקת יותר.

בקליניקה אנו רואים השפעה חיובית של הטיפול התרופתי להפרעת קשב על תהליך הגמילה, שדורש משאבים ויכולות וויסות וניהול עצמי. ללא טיפול תרופתי אנשים עם הפרעת קשב, שממילא מתקשים בתעדוף מטרות לטווח ארוך, לעתים יתקשו מאוד בתהליך הגמילה".

לדברי הלמן, קיימת סטיגמה רחבה לפיה טיפול בריטלין ודומיו גורם להתמכרות או שהתרופות עצמן ממכרות ולכן כדאי להימנע מהן, ולכן הוא מדגיש שמדובר בטעות שיכולה לגרום נזק. "אמנם לתרופות להפרעת קשב וריכוז, בייחוד אלו בשחרור מידי שהשפעתן נמשכת שעות מעטות, יש פוטנציאל התמכרותי, אך עוד יותר מסוכן לא לטפל בהפרעת הקשב, ובכך להגדיל באופן משמעותי בהרבה את הסיכון לפתח התמכרות, כך שבמקרים רבים הטיפול התרופתי אף מגן מפני התפתחות של התמכרות, בייחוד כאשר הן ניתנות כחלק מטיפול מבוקר בליווי רופא.

"כמו בכל טיפול תרופתי, צריך לאזן את היתרונות מול החסרונות, והמסר המרכזי הוא שטיפול מוקדם ויעיל בהפרעת קשב וריכוז, בייחוד כזה המותאם למאפיינים האישיים של כל מטופל, עוזר להקטין את שלל ההתמכרויות – לחומרים ולהתנהגויות".

בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות

כדאי להכיר