במקום לחבק את גיבורינו, אנחנו בוחנים תחת זכוכית מגדלת את משפחותיהם

נוכל להפסיק לתייג את משפחות החטופים כ"אנרכיסטים", "כפויי טובה" או "בעייתיים". נוכל להתחיל לראות אותם כפי שהם באמת: הורים, אחים, ילדים כאובים, הנאחזים בתקווה ודורשים מאיתנו לעמוד מאחורי ערכינו. כי אם נאבד את האנושיות המשותפת שלנו - אם נאבד זה את זה - נחרב מבפנים