השירות המטאורולוגי הישראלי פרסם דוחות מיוחדים המשרטטים תמונה מדאיגה לקראת החורף הקרוב. על פי הנתונים, שילוב של שינויי האקלים ותופעת "אל-ניניו" בעוצמה שלא נמדדה בעבר צפוי להוביל לעונת גשמים סוערת במיוחד, שתתאפיין באירועי מזג אוויר קיצוניים ועלולה להציב אתגר משמעותי בפני התשתיות הלאומיות.
תופעת "אל-ניניו" נגרמת מהתחממות חריגה של מי האוקיינוס השקט המשווני, המשפיעה על זרמי האוויר והלחות ברחבי העולם. לפי התחזיות, החורף הקרוב צפוי לשבור את השיא ההיסטורי של עוצמת התופעה: בעוד שבנובמבר 2015 נמדדה סטייה של 2.6 מעלות צלזיוס מעל הממוצע, בנובמבר 2026 צפויה הסטייה להגיע ל-3.7-3.8 מעלות צלזיוס. בשירות המטאורולוגי מציינים כי כל עלייה של מעלה אחת במדד זה מתורגמת לתוספת של 11% עד 15% בכמות המשקעים השנתית בישראל.
ברד כבד ושיטפון נדיר: תיעודים מהנגב
מבחינה כמותית, שנת אל-ניניו קיצונית נחשבת בדרך כלל ל"שנת ברכה" עבור מאגרי המים. המודלים המטאורולוגיים חוזים כי כמות המשקעים בישראל תעמוד על 140%-145% מהממוצע השנתי, בעיקר באזור הרי יהודה וצפון הנגב. עם זאת, בשירות המטאורולוגי מדגישים כי הסכנה העיקרית אינה טמונה בכמות הגשם הכוללת, אלא בעוצמתו ובקצב ירידתו בפרקי זמן קצרים במיוחד.
תרחישי הייחוס: מהצפות עירוניות ועד "מדיקיין"
בעקבות התחזיות ל"אל-ניניו" קיצוני, הגדיר השירות המטאורולוגי שלושה תרחישי קיצון שאליהם נדרשים גופי החירום בישראל להיערך:
התרחיש הראשון
אירוע עוצמתי קצר, שיימשך עד ארבע שעות. במסגרת תרחיש זה צפוי גשם עז באזור מישור החוף והשפלה, שעשוי להגיע ל-50 מ"מ בתוך 15 דקות ועד 300 מ"מ בתוך ארבע שעות בלבד. אירוע כזה עלול לגרום להצפות מסכנות חיים במפלסי קרקע נמוכים.
התרחיש השני
אירוע מתמשך שיימשך בין 24 ל-48 שעות, ובמהלכו צפויים להיערם 350-400 מ"מ של גשם. מצב כזה עלול להוביל לשיטפונות חריגים בנחלים, ובהם האיילון, הירקון והגעתון, וכן לחסימת צירי תנועה מרכזיים.
התרחיש השלישי
"מדיקיין" - הוריקן ים-תיכוני - שיתאפיין ברוחות קבועות של 80-100 קמ"ש, משבים של עד 150 קמ"ש, עשרות אלפי ברקים וברד כבד בקוטר חריג של 5-7 ס"מ.
האזורים שבסיכון הגבוה ביותר
על פי הדוח, האזורים הרגישים ביותר להצפות הם נהריה, מפרץ חיפה, ערי השרון ובהן נתניה והרצליה, גוש דן, אשדוד ואשקלון. במקביל, בשירות המטאורולוגי מציינים כי שנות אל-ניניו חזקות מאופיינות גם בשכיחות גבוהה יותר של היערמות שלג עבה בהרים ובמספר גדול מהרגיל של ימי שלג, אם כי יכולת החיזוי בתחום זה נמוכה יותר בהשוואה לחיזוי הגשמים.
עוד נמסר כי ניתן לזהות פוטנציאל לאירועי הקיצון כחמישה עד שבעה ימים מראש, בעוד שמיקוד גיאוגרפי מדויק יותר מתקבל בדרך כלל כ-24 שעות לפני תחילת האירוע. מטרת פרסום התרחישים היא לאפשר לרשויות המקומיות, לחברת החשמל וליתר גופי החירום להיערך מראש, לזהות נקודות כשל אפשריות ולצמצם ככל הניתן את הנזקים לרכוש ולנפש.
בשירות המטאורולוגי קוראים לציבור לשמור על ערנות ולעקוב אחר עדכוני מזג האוויר השוטפים, ומזהירים כי האטמוספירה החמה של 2026 טעונה באנרגיה ובלחות שעלולות להתפרץ בסופות חריגות וחסרות תקדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
