"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שישה צעדים לשיפור בריאות הנפש בקרב בני נוער

כך תפתחו חוסן נפשי בעולם גדוש, מתיש ונוצף באינספור תכנים, אתגרים וגירויים המציבים בפני נוער מבחנים נפשיים המטלטלים אותם מדי יום

,עודכן
0השמעה
צעדים קטנים – שינוי גדול: בני נוער בונים חוסן נפשי בעולם רווי מסכים. צילום: Freepik

חייהם של בני נוער מעולם לא היו פשוטים, אם כי נדמה שבעשור זה של המילניום השלישי נוספו אתגרים חסרי תקדים המעמיסים עליהם מבחינה רגשית ומנטלית. בעבר, שיאי המצוקה הנפשית הופיעו בעיקר אצל בני גיל העמידה, אך כיום דווקא בני הנוער הם אלה שמתמודדים עם רמות חרדה, דיכאון ולחץ גבוהות יותר. העולם שבו הם גדלים מלא בשפע מבלבל: טכנולוגיות מתקדמות, מסכים בכל מקום, מזון מעובד, שטף חדשות ותוכן ברשתות החברתיות – כולם מתחרים על תשומת הלב שלכם.

ד"ר אנה למבקה, פסיכיאטרית באוניברסיטת סטנפורד ומומחית להתמכרויות ודופמין, מתארת את התקופה הנוכחית כמעבר מעולם של מחסור לעולם של עודף מפתה, שבו קל מאוד להישאב להתמכרויות ולגירויים אינסופיים. עבור מוח מתפתח, מדובר באתגר שמחייב כלים חדשים.

כדי לשמור על יציבות רגשית ונפשית נדרשת בחירה מודעת: להציב גבולות, לנהל את הזמן מול המסכים, לפתח קשרים חברתיים אמיתיים ולהבחין בין תוכן מזיק לתוכן מועיל. השאלה היא לא אם המציאות הזו תשפיע עליכם – אלא כיצד תבחרו להגיב אליה.


1. לבחור איזון יומיומי

הלחצים של בני נוער אמיתיים ומתמשכים, אך יש באפשרותכם להחזיר לעצמכם שליטה. תרגול מדיטציה, פעילות גופנית סדירה ותכנון זמן למטרות אישיות יוצרים בסיס לאיזון בין חובות לבין רווחה נפשית.

איזון מתחיל בבחירה מודעת – תנועה מחזקת את הגוף והנפש יחד,צילום: Freepik

2. לצרוך מדיה באופן ביקורתי

במקום להתרחק מהרשתות החברתיות, חשוב ללמוד איך לפרש את התוכן בהן. בני נוער שמפתחים חשיבה ביקורתית כלפי מדיה נהנים מתפיסת גוף חיובית יותר ומפחות לחץ נפשי, גם כשהם מבלים זמן רב אונליין.


3. להשקיע בקשרים אנושיים

קשרים בין־אישיים אמיתיים הם חומת הגנה מול מצוקות נפשיות. מפגשים פנים־אל־פנים, גם אם הם לא תמיד זורמים, מעמיקים תחושת שייכות ובונים חוסן רגשי לאורך זמן, הרבה מעבר לכל אינטראקציה דיגיטלית.

מתכון פשוט לאיזון: חברים טובים, חצר ירוקה ושמש חמימה,צילום: מידג'רני

4. לקבוע גבולות למסכים

מסכים בנויים לשאוב תשומת לב, אך צריכה עודפת פוגעת באיכות החיים. תיאום גבולות משפחתי, שימוש מתון ובחירה מודעת של תכנים מאפשרים לבני נוער לנהל את הזמן ברשת מבלי לאבד שליטה על סדר היום.


5. לפתח עצמאות והתמודדות

חוסן אישי נבנה מתוך התנסות באתגרים אמיתיים. טעויות, ניסיונות חדשים ויציאה מאזור הנוחות מאפשרים לבני נוער לפתח עצמאות נפשית וכלים לחיים בוגרים. אל תאפשרו לטכנולוגיה לבצע במקומכם את עבודת הצמיחה.

ללמוד לקשור חבלים, ולגלות את הכוחות שבפנים,צילום: מידג'רני

6. להבין ולהיות חמלים

העלייה במודעות לבריאות הנפש חשובה, אך לא כל קושי מחייב אבחנה רפואית. בני נוער נדרשים להבחין בין מצבי לחץ זמניים לבין בעיות מורכבות, ולפנות לייעוץ מקצועי במידת הצורך. חמלה עצמית היא מרכיב מרכזי בשיקום.


מקורות מרכזיים

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר