"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אל תאכלו את זה: 11 מזונות שאין לצרוך בשום אופן אחרי שפג תוקפם
חשבתם שתוקף המזון הוא תמיד בגדר המלצה בלבד? לא בדיוק. אמנם יש מוצרים שניתן לצרוך בזהירות ימים ספורים לאחר המועד המצוין על האריזה, אך קיימים מאכלים שבהם חוסר תשומת לב עלול להפוך למפגש מהסוג הלא נעים עם חיידקים מסוכנים
נפוחות, פגומות או עם ריח בלתי רגיל? אין לצרוך! קופסאות שימורים. צילום: המחשה - מידג'רני

אל תאכלו את זה: 11 מזונות שאין לצרוך בשום אופן אחרי שפג תוקפם

חשבתם שתוקף המזון הוא תמיד בגדר המלצה בלבד? לא בדיוק. אמנם יש מוצרים שניתן לצרוך בזהירות ימים ספורים לאחר המועד המצוין על האריזה, אך קיימים מאכלים שבהם חוסר תשומת לב עלול להפוך למפגש מהסוג הלא נעים עם חיידקים מסוכנים

נאוה סילוורהפידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

תאריך התפוגה המופיע על אריזות המזון הוא לא סתם פרט טכני שנועד לבלבל את הצרכנים. מדובר בסמן ברור לרמת הבטיחות של המוצר. בעוד ישנם מאכלים שממשיכים להיות בטוחים לצריכה גם ימים ספורים אחרי מועד ה"עדיף להשתמש לפני", אחרים עלולים להפוך במהירות לשדה קרב לחיידקים מזיקים ולגרום להרעלות קשות. תזונאים מדגישים כי חוסר הקפדה בנושא עלול להוביל לתסמינים חמורים – החל מכאבי בטן ושלשולים ועד חום גבוה וזיהומים שנובעים מחיידקים כמו סלמונלה, ליסטריה ואי־קולי. האתגר האמיתי הוא לא תמיד לדעת להבחין מתי המזון כבר איננו בטוח, ולכן חשוב להכיר את המוצרים שהסיכון בהם גבוה במיוחד.


חלב – מזון עדין שדורש הקפדה

החלב מספק סביבה מושלמת לריבוי חיידקים. ברגע שמופיעים סימני קלקול כמו ריח חמוץ, שינוי צבע או מרקם גבישי, יש להשליך אותו מיד. בדרך כלל ניתן לצרוך חלב עד כשבוע אחרי תאריך המכירה, אך רק אם הוא אוחסן בתנאים מיטביים ולא נפתח.


גבינות רכות – קרקע פורייה לחיידקים

בניגוד לגבינות קשות שניתן להסיר מהן חלקים עם עובש, גבינות רכות כמו ברי או ריקוטה אינן מתאימות לצריכה ברגע שנראים בהן סימני קלקול. הן רגישות במיוחד להצטברות חיידקים מסוכנים, ולכן עדיף לא לקחת סיכון.

בגבינות רכות אין מקום לפשרות – עובש קטן, סכנה גדולה, צילום: מידג'רני

לחם – עובש שלא משאיר מקום לספק

לחם טרי עשוי להיראות תקין מבחוץ, אך ברגע שמופיעה נקודת עובש, המשמעות היא שהנבגים כבר התפשטו בכל הכיכר. מאחר וסוגי עובש מסוימים עלולים להיות רעילים, אין טעם לנסות להציל חלקים אחרים – כל הכיכר חייבת להיזרק.


רטבים ותבלינים – לא מחזיקים לנצח

קטשופ, חרדל ורוטבי סלט יכולים להחזיק חודשים ואף שנים כשהם סגורים, אך לאחר הפתיחה חיי המדף שלהם קצרים בהרבה. רטבים על בסיס מיונז יתקלקלו מהר יותר לעומת רטבים על בסיס שמן. לאחר חודש־חודשיים ממועד הפתיחה, עדיף להחליף.

גם בצנצנות אטומות הם לא מחזיקים לנצח. תבלינים, צילום: מידג'רני

בשר נא – חלון זמן מצומצם

בשר בקר, עוף או טלה מחזיקים מעמד ימים ספורים בלבד במקרר. בשר טחון מחזיק יום־יומיים, בעוד נתחי סטייק או צלעות יכולים להחזיק עד חמישה ימים. הדרך הבטוחה לשמר בשר היא בהקפאה.


שאריות בשר מבושל – לא מעבר לארבעה ימים

ארוחות מוכנות הכוללות בשר מבושל מחזיקות במקרר כשלושה־ארבעה ימים. לאחר מכן הסיכון להתפתחות חיידקים עולה. כל שינוי בריח, צבע או מרקם הוא נורת אזהרה ברורה.

בשר מבושל בילה במקרר יותר משלושה־ארבעה ימים? לא לאכול!, צילום: מידג'רני

נקניקים – סכנת ליסטריה גם בקור

גם כשהם אטומים ונראים תקינים, נקניקים עלולים להכיל חיידקים מזיקים. חשוב להקפיד לצרוך אותם אך ורק במסגרת תאריך התפוגה, שכן גם בקירור הם אינם בטוחים לאורך זמן.


ביצים – סיכון להרעלת סלמונלה

ביצים נחשבות למוצר רגיש במיוחד. חיי המדף שלהן נעים סביב שלושה עד חמישה שבועות ממועד האריזה. לאחר שפג תוקפן, עולה משמעותית הסיכון להרעלת סלמונלה – ולכן לא כדאי להמר.

לאחר שפג תוקפן, סכנת הרעלה גבוהה במיוחד. ביצים, צילום: מידג'רני

סלטים ארוזים – מגרש משחקים לחיידקים

סלטים מוכנים באריזות סגורות הם מהירים להתקלקל, ולעיתים כבר אחרי יומיים־שלושה מתחילים להופיע סימני ריקבון. חסה רירית או עלים חומים מצביעים על סיכון בריאותי – יש להשליך ולא לצרוך.


דגים ופירות ים – מהמוצרים הרגישים ביותר

דגים טריים הם מהמזונות המתקלקלים ביותר. מומלץ להכין אותם בתוך יומיים מקנייתם. לאחר הבישול, הם בטוחים לצריכה שלושה־ארבעה ימים בלבד. סימנים כמו ריח חריף, צבע עכור או מרקם רירי מצביעים על קלקול.

חייבות להיאכל ללא עיכובים. קציצות דגים חריפות (ולמעשה, כל מאכלי הדגים), צילום: אסף קרלה

מוצרי שימורים – מעבר לתוקף, יש לשים לב למצב הקופסה

קופסאות שימורים יכולות להחזיק שנים רבות, אך קופסה נפוחה, חלודה או סדוקה עשויה להוות סכנה חמורה עקב חשש לבוטוליזם. לכן גם כאן חשוב לשלב בין התאריך לבין מצב האריזה בפועל.


לסיכום, תאריך התפוגה אינו בגדר המלצה – הוא גבול ברור שמגן עליכם מפני חיידקים מסוכנים ומחלות שמקורן במזון מקולקל. ההקפדה על הכללים הפשוטים האלו עשויה לעשות את ההבדל בין ארוחה טעימה לבין סיכון בריאותי ממשי.


מקור המידע

המאמר מבוסס על כתבה שפורסמה באתרParadeבשם“11 Foods You Should Never Eat Past Their Expiration Date”, שנכתבה בהשתתפות דיאטניות מוסמכות ובהן איזבל סמית ודנה אנג’לו וייט. אתרParadeהוא מגזין אמריקאי ותיק המתמקד בלייף־סטייל, תזונה ובריאות הציבור.


המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...