"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נפטרים מההרגל המזיק: איך להפסיק להשוות את הגוף שלכם לאחרים
כי החיים יפים יותר כשלא סופרים קוביות בבטן
המראה לא קובעת את הערך שלכם – המבט שלכם פנימה עושה את ההבדל. צילום: מידג'רני

נפטרים מההרגל המזיק: איך להפסיק להשוות את הגוף שלכם לאחרים

כי החיים יפים יותר כשלא סופרים קוביות בבטן

נאוה סילוורהפידי
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כולנו נופלים בזה: מבט מהיר במראה, עוד גלילה ברשתות החברתיות – והנה שוב המחשבות המטרידות:האם אני נראה/ת טוב מספיק?השוואת הגוף לאחרים הפכה כמעט להרגל יומיומי, אבל ידעתם שזה הרגל העלול לכרסם בביטחון העצמי שלכם ולפגוע באיכות החיים.

במאמר שפורסם החודש ב־Psychology Todayעל ידי הפסיכולוגית ד"רקריס אי. הלטום(Cris E. Haltom Ph.D., CEDS), מומחית ותיקה לטיפול בהפרעות אכילה, מוסברת התופעה לעומק ונחשפות דרכים מעשיות לשבור את המעגל הזה.


למה אנחנו נשאבים להשוואות גופניות?

הסיבה פשוטה: אנחנו מחפשים אישור חיצוני. כשאתם מסתכלים סביב ורואים אחרים שנראים בעיניכם "טובים יותר", אתם קובעים את ערככם דרך מראה עיניים של זרים. אלא שהשוואות כאלה נוטות להיות תמידכלפי מעלה– אל מי שנתפסים כבריאים, יפים או רזים יותר. כך הפער ביניכם לבין הדימוי האידיאלי רק גדל, מה שמוביל לירידה בסיפוק הגוף ולתחושת חוסר ערך.


ההשפעה המצטברת – למה זה כל כך מזיק?

ככל שתמשיכו להשוות, כך ההשפעה השלילית תתחזק. זה לא רגע אחד של חוסר שביעות רצון, אלארצףשמזין דימוי גוף שלילי, מעלה סיכוי להתעסקות כפייתית במשקל ואפילו להתנהגויות אכילה לא בריאות. מחקרים הראו שנשים (ובמיוחד מתבגרות) שנמצאות בחוסר שביעות רצון מגופן מבצעות יותר השוואות כלפי מעלה – מה שמעצים רגשות שליליים, חרדה ודיכאון.

מודלים מהטלפון אינם אמת המידה שלכם, צילום: מידג'רני

טכניקות מעשיות לשינוי החשיבה

כאן נכנס הכלי הכי חשוב:הסטת תשומת הלב. אחת המטופלות של ד"ר הלטום המציאה לעצמה שיטה פשוטה – במקום לבחון את הגוף של מישהי אחרת, היא הסתכלה על הנעליים שלה והתחילה לדמיין סיפור על בעלת הנעליים. נשמע מצחיק? אולי, אבל זה בדיוק מה שעוזר "לשבור ערוץ" של מחשבות מזיקות.


כלים מבוססי מחקר להתמודדות עם השוואות

  • חשיפה למראה עם אמירות חיוביות– תרגול שבו אתם עומדים מול המראה ומדגישים נקודות חיוביות בגוף שלכם.

  • חמלה עצמית (Kristin Neff)– התייחסות לעצמכם כמו שהייתם מתייחסים לחבר טוב: בחמלה, בסלחנות ובהבנה.

  • טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT)– זיהוי מחשבות שליליות על הגוף, אתגור שלהן והחלפתן בהערכה מציאותית ובריאה יותר.

  • תוכניות מניעה– העברת הפוקוס מתדמית חיצונית ליכולות הגוף ולתפקוד שלו.

  • חשיפה למגוון גופים ברשתות החברתיות– מחקרים מראים שזה יכול לשפר משמעותית את הדימוי העצמי.


השינוי קורה בהדרגה – אבל הוא אפשרי

כמו במקרים רבים של מטופלי ד"ר הלטום – השינוי לא התרחש בן־לילה. הם נדרשים לזהות כמה זמן יקר הם מאבדים בהשוואות אינסופיות, ולבחור בכל פעם מחדש להפנות את תשומת הלב למקום אחר: לאיכויות הפנימיות שלה וליכולת לראות בעצמם הרבה מעבר למראה החיצוני.


על המחברת

ד"רקריס אי. הלטוםהיא פסיכולוגית קלינית מוסמכת ויועצת בינלאומית בתחום הפרעות אכילה, עם ניסיון של מעל 35 שנה. היא מחברת הספרA Stranger At the Table: Dealing with Your Child's Eating Disorder by Chris Haltom (2004)ושותפה לכתיבתUnderstanding Teen Eating Disorders(2018). במהלך הקריירה שימשה כיועצת חינוך ומניעה ב-מרכזי טיפול מקיפים להפרעות אכילה במערב ניו יורק, פרסמה מאמרים קליניים חשובים והציגה את עבודתה בכנסים מקצועיים ברחבי ארה"ב ובעולם.


המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...