פעם שישית גלידה – האם רשתות 6G יאפשרו לנו לטעום גלידה מתוך הסמארטפון?

פריסת רשתות 5G ברחבי העולם טרם הושלמה, ובמעבדות המתקדמות בעולם כבר עובדים על הדור השישי – 6G. החידוש בו הוא לא רק מהירות גלישה: רשתות 6G, שאמורות להתחיל לפעול סביב 2030, מבטיחות למזג את העולם הפיזי והדיגיטלי בדרכים שנשמעות היום כמו מדע בדיוני.

נתחיל במספרים, שכן יזכו לשדרוגים: מהירות של עד טרה-ביט לשנייה (פי 100 מ-5G, אם כי בפועל המהירות ככל הנראה תהיה קרובה יותר מ-100 גיגה-ביט לשנייה, שהיא עדיין שדרוג משמעותי), זמן תגובה של מיקרו-שנייה אחת (1ms), ויכולת לחבר מיליון מכשירים לקמ”ר. אבל המהפכה האמיתית טמונה ביכולות החדשות: 6G ישלב תקשורת עם חישה, מיקום מדויק ברמת סנטימטרים, ואפילו העברת אנרגיה אלחוטית.

הטכנולוגיה תשתמש בתדרי טרה-הרץ, גלים אלקטרומגנטיים בתחום שבין גלי רדיו לאור אינפרא-אדום. תדרים אלה מאפשרים העברת כמויות עצומות של מידע, אך דורשים פריסה צפופה של אנטנות זעירות מפני שעלה גלים “קצרים” שלא מגיעים רחוק. החזון כולל שימוש בלוויינים בגובה נמוך, רחפנים ואפילו משטחים חכמים שישמשו כמשדרים.

בינה מלאכותית תהיה חלק אינטגרלי מהרשת עצמה: במקום רשת "טיפשה" שרק מעבירה מידע, 6G תהיה רשת "חושבת”, שמנתחת, מנבאת ומתאימה את עצמה בזמן אמת לצרכים המשתנים. היא תוכל לזהות איומי סייבר, לחסוך אנרגיה ולהקצות משאבים באופן אופטימלי.

אחד החידושים המרגשים הוא "האינטרנט של החושים"; לפי אריקסון, ענקית התקשורת השוודית שרוב הרשתות בארץ נבנו עם ציוד שלה, מעבר לראייה ושמיעה, רשת 6G תאפשר העברת תחושות מגע, ריח וטעם, לחוויות מציאות מדומה מלאות, ניתוחים מרחוק עם משוב תחושתי מלא, וחוויות קניות וירטואליות שבהן תוכלו "למשש" בדים או "להריח" בשמים.

המטאוורס, עולמות וירטואליים משותפים ועקביים, יהפוך לאפשרי באמת רק עם 6G. העיבוד המבוזר ומהירות התגובה יאפשרו אינטראקציות טבעיות בין מיליוני משתמשים בסביבות תלת-ממדיות מורכבות. "תאומים דיגיטליים" – העתקים וירטואליים מדויקים של ערים, מפעלים ואפילו גוף האדם – יעודכנו בזמן אמת.

האתגרים עצומים: צריכת האנרגיה, ההשפעות הבריאותיות של קרינה בתדרים גבוהים, ושאלות של פרטיות וביטחון הם כולם סעיפי חששות שיש לענות עליהם. כאשר הרשת תוכל לחוש ולמפות את הסביבה ברזולוציה גבוהה, הפוטנציאל למעקב מוחלט ותמידי מעורר דאגה. סין, יפן, דרום קוריאה, ארה"ב ואירופה כבר משקיעות מיליארדים במירוץ לפיתוח התקן.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)