התרופות מהמשפחה החדשה של GLP-1 inhibitors, בהן אוזמפיק (Ozempic) ו-וויגובי (Wegovy), הפכו בשנים האחרונות לא רק לנפוצות אלא גם לשיחת היום בארה״ב ובישראל. סקרים מראים כי כ־12% מהאמריקאים ניסו תרופות מהסוג הזה לפחות פעם אחת, ורבים מאתנו מכירים מישהו שמשתמש בהן. עם זאת, על פי כתבת וושינגטון פוסט מאת סטיבן פטרו, עיתונאי, סופר ופרשן אמריקאי לענייני תרבות, חברה ונימוסי התנהגות, יש קו אדום ברור: לא שואלים אדם אם הוא לוקח אוזמפיק.
למה אסור לשאול?
השאלה "אתם על אוזמפיק?" אולי נשמעת תמימה, אבל היא נוגעת בתחום אישי ביותר – הבריאות שלכם. בדיוק כפי שלא הייתם שואלים חבר אם עבר בוטוקס או אילו תרופות הוא נוטל ללחץ דם, כך גם כאן. מדובר במידע רפואי אישי, ולא עניין לשיחה מזדמנת.
לפי ליזי פוסט, נצר למשפחת פוסט המפורסמת בכללי הנימוס, עצם החטטנות חוצה גבולות. מה שאנחנו לוקחים או לא לוקחים – זה עניין פרטי, לא נושא לדיון חברתי.
סקרנות ≠ דאגה אמיתית
אתם אולי רוצים להראות אכפתיות, אבל לא תמיד זה מתפרש כך. אנשים שאיבדו משקל בעקבות התרופה מספרים כי הם מוצאים את עצמם נאלצים לענות שוב ושוב על שאלות חטטניות: "איך ירדת ככה?" או "קניתם מלתחה חדשה?" – ובמקום להרגיש מוערכים, הם חשים שהגוף שלהם הפך לנושא עיקרי שמדברים עליו.
תזונאי קליני דיוויד וויס מזכיר מושג חשוב: ריבונות הגוף – הזכות של כל אדם להחליט בעצמו על בריאותו בלי פרשנויות מבחוץ. אם אתם רוצים לפרגן, עדיף לומר "את נראית קורנת" או "אתה נראה שמח", מבלי להזכיר משקל או תרופות.
איך להגיב כששואלים אתכם?
אם בכל זאת מישהו מעז ושואל – אתם ממש לא חייבים לענות. אפשר לבחור תגובה ישירה ("זה לא עניינך"), מתחמקת ("אני אוהב לשמור על קצת מסתורין") או קלילה ("המשקל שלי לא כזה מרתק").
כפי שהדגישה ד״ר קרולין אפוביאן מבית החולים בריגהם, שימוש ב־GLP-1 הוא טיפול רפואי לכל דבר, בדיוק כמו תרופות ליתר לחץ דם. אתם לא צריכים להתנצל, וגם לא להסביר.
ומה לגבי שולחן האוכל?
הטיפולים האלה משפיעים גם על התיאבון – פחות רעב, פחות אלכוהול, לפעמים גם בחילות. זה אומר שבארוחות משותפות אולי תאכלו פחות מבעבר. הפתרון? פשוט לומר "לא, תודה" – ומארח מתחשב לא ילחץ.
במסעדות, חלוקת החשבון עלולה להפוך מורכבת. אם אתם אוכלים פחות, שקלו להבהיר מראש לחברים שתרצו חשבון נפרד או להשתמש באפליקציות לחלוקת תשלום. כשאתם המארחים, גישה של "בופה" יכולה לאפשר לכל אחד לבחור את הכמות שמתאימה לו.
כשהשיחה מתחילה מהצד השני: איך להגיב נכון?
אם השיח על אוזמפיק מתחיל דווקא מצד מי שנוטל את התרופה, המצב שונה לחלוטין. ידוענים כמו שרון אוסבורן ואילון מאסק, למשל, דיברו בגלוי על השימוש בהן, חלקם אף חשפו ירידה דרמטית במשקל לצד תופעות לוואי. לעומתם, שמות מוכרים כמו כלואי קרדשיאן וג׳וליה פוקס נקשרו בשמועות על זריקות הרזיה אך מיהרו להכחיש, והבהירו כי ההצלחות האישיות שלהן אינן קשורות באוזמפיק או תרופות דומות.
מה עושים במקרה שהשיח מתחיל בקרב מי שהתנסה ומשתף?
במקרה כזה, האחריות עוברת אליכם להיות מאזינים קשובים ולא להפוך את הנושא למרכז השיחה מעבר למה לאזור הנוחות. אם האדם משתף, זה אות לאמון, אך עדיין חשוב להימנע משאלות חטטניות או שיפוטיות. אפשר לשאול שאלות כלליות בגבולות הנוחות שלו, להקשיב בלי להגיב בהערות על הגוף או על משקל, ובעיקר לא לקחת את הרשות שהוא נתן לשיתוף ככרטיס פתוח להתעמק בפרטים אישיים נוספים.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)