"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסר ההזוי של הממשלה לאזרחים: "אין מים, תמחקו מיילים"

הבצורת המתמשכת הביאה את הגוף האחראי למציאת פתרון לבעיה בבריטניה לבקש מהאזרחים למחוק קבצים מהענן כדי לחסוך במים. הבעיה היא שזה הדבר שהכי פחות יעזור

,עודכן
0השמעה
לוגו ג'ימייל שקוע באדמה צחיחה. צילום: פידי באמצעות Imagen 4

חלקים נרחבים מאנגליה מתמודדים לאחרונה עם מחסור חמור במים. המצב הגיע לידי כך שהאיגוד הלאומי לבצורת (NDG) יצא בהמלצה שהפתיעה רבים: האזרחים מתבקשים לסייע במאמץ הלאומי על ידי ניקוי תיבות הדואר האלקטרוני שלהם.

הלן ווייקהאם, מנהלת המים בסוכנות ויושבת ראש ה-NDG,הצהירהכי "בחירות יומיומיות פשוטות – כמו סגירת ברז או מחיקת הודעות דואר אלקטרוני ישנות – תורמות באופן משמעותי למאמץ הקולקטיבי להפחתת הביקוש ולשמירה על בריאות הנהרות וחיות הבר שלנו". הארגון אף הציע למחוק תמונות ישנות המאוחסנות בענן.

איך זה קשור? קלוד מביאה את ההסבר.

הקשר המפתיע בין מיילים למים

בעוד שסגירת ברזים והימנעות משימוש מיותר במים ללא ספק יסייעו מעט בשמירה על משאבי המים לנוכח תנאי הבצורת באי הבריטי, הקשר בין מחיקת הודעות ספאם לחיסכון במים אינו מובן מאליו. מרכזי נתונים אכן משתמשים במערכות קירור מבוססות מים כדי למנוע התחממות יתר של השרתים, אך השפעת המחיקה של כמה אימיילים על צריכת המים הכוללת לא ברורה.

אתר The Registerניסה לברר, ופנה לענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט וגוגל, שתי ספקיות שירותי הדואר האלקטרוני הגדולות ברשת, עם כמיליארד משתמשים כל אחת. הוא טרם קיבל תגובה לפנייה – ויש להניח שגם לא יקבל.

השתיינית האמתית: בינה מלאכותית

מה שאזרחי בריטניה כן יכולים לעשות כדי לצמצם את צריכת המים הדיגיטלית שלהם הוא להפחית את השימוש באפליקציות ושירותי בינה מלאכותית, שכן אלו צורכות לכל שימוש כמות אנרגיה עצומה, שגוררת שימוש במים רבים לקירור מרכזי הנתונים. השאלה הרלוונטית כאן היא האם כשבריטי משתמש ב-ChatGPT השרת שעובד עבורו נמצא בבריטניה או בארה”ב.

בהנחה שהתשובה לשאלה הקודמת היא "בבריטניה", אזי לאור השילוב ההולך וגובר של תכונות AI במוצרים כמו Google Workspace ו-Microsoft Office 365, הימנעות משליחת מיילים מיותרים עשויה להיות צעד בכיוון הנכון.

דו"ח סביבתי עדכני של חברת Mistral AI הצרפתיתחשף נתונים מדאיגים: יצירת תגובה בודדת של 400 טוקנים – שווה ערך לעמוד טקסט (כלומר, כשני שליש מאורך כתבה זו) – באמצעות המודל Mistral Large 2 צורכת כ-45 מ"ל מים ופולטת כ-1.14 גר’ פחמן דו-חמצני. למרות שזה נשמע זניח, הכמויות מצטברות במהירות כשמדובר במיליוני משתמשים שמבצעים עשרות, אם לא מאות, בקשות יומיות.

הממצאים תואמים מחקר קודם, שהעריך כי יצירת 10-50 תגובות בגודל בינוני באמצעות מודל בעל 175 מיליארד פרמטרים צורכת כחצי ליטר מים.

משבר המים המחמיר

לפי נתוני ה-NDG, חמישה אזורים באנגליה הוכרזו רשמית כנתונים בבצורת, ושישה נוספים חווים מה שמוגדר רשמית כ"תקופת יובש ממושכת”. מדובר בששת החודשים היבשים ביותר מאז 1976. הממשלה הבריטית הגדירה את המצב כ"אירוע בעל משמעות לאומית", המצריך התגייסות רחבה של האזרחים.

בעוד שכוונת הרשויות ראויה, נראה שהפנייה למחיקת מיילים משקפת חוסר הבנה של היקף הבעיה האמתית. במקום להתמקד בפעולות סמליות, אולי כדאי להתמודד עם הצרכנים הגדולים באמת – שירותי הבינה המלאכותית, שצריכת המים שלהם הולכת וגדלה בקצב מדאיג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר