זו הבעיה האמיתית בקמפיין של סידני סוויני לאמריקן איגל

בשבועות האחרונים מצא את עצמו מותג האופנה American Eagle במרכז סערה סביב קמפיין הג’ינס החדש שלו בכיכובה של סידני סוויני. מצד אחד – ביקורת ברשתות החברתיות על מסרים בעלי ניחוח אאוגניסטי; מצד שני – הנשיא דונלד טראמפ מעניק מחמאה פומבית לכוכבת. עם זאת, מעבר לרעש התקשורתי ולשיח הפוליטי, מתגלה בעיה עמוקה יותר: הקמפיין לא מצליח לייצר חיבור אמיתי עם קהל היעד.

קייס וויקמן, כתבת תרבות וחברה במגזין Vanity Fair, מציגה במאמרה ניתוח חד ומעמיק של הכשל. היא אינה מסתפקת בתיאור הסערה הציבורית, אלא בוחנת את השפה הוויזואלית, משחקי המילים וההקשרים התרבותיים שהפכו את המהלך הזה ממסע פרסום עם פוטנציאל – לדוגמה קלאסית לכישלון במיתוג עכשווי. בעיניה, זהו מקרה בוחן מרתק על הפער בין נוסטלגיה לבין שיווק רלוונטי, ומדוע חזרה על נוסחאות ישנות לא מבטיחה הצלחה ב־2025.

סידני סוויני והמותג שלא מצליח להמציא את עצמו מחדש

כבר ב־2022, בראיון ל־The Hollywood Reporter, סיפרה סוויני שהיא נאלצת לקחת עבודות פרסום כדי לממן את חייה בלוס אנג’לס – כולל קמפיינים לג’ינס, סבון ואף מוצרים יוצאי דופן אחרים. השתתפותה בקמפיין של American Eagle היא המשך ישיר לאותה אסטרטגיה מקצועית, אך הפעם, נוכחותה לבדה לא הצליחה להחיות רעיון שיווקי עייף וחסר השראה.

הפוליטיקה בקמפיין אופנה – איך היא משנה את התמונה

העובדה שסוויני רשומה כרפובליקנית בפלורידה מאז 2024 הציתה דיונים סוערים ברשת. הזיכרון הציבורי ממסיבת יום ההולדת ה־60 של אמה – שכללה כובעי “Make 60 Great Again” וחולצות עם סמלים פרו־משטרתיים – חיזק את הדימוי השמרני שהוצמד אליה. טראמפ שיבח אותה בפומבי, אך כפי שציינה בראיון ל־Vanity Fair ב־2024, אנשים “פשוט יוצרים לעצמם גרסה משלהם של מי שאתה” – גם כשהמציאות מורכבת יותר.

מה זה בכלל "אאוגניסטי" ולמה המונח הזה צץ בפרסום ג'ינס?

המונח “אאוגניסטי” מתאר תפיסה פסאודו־מדעית מהמאה ה־19 וה־20 שנועדה “לשפר” את המין האנושי באמצעות עידוד ילודה בקרב בעלי תכונות “רצויות” ומניעת ילודה מאחרים. בפועל, היא שימשה להצדקת אפליה, גזענות ועיקור כפוי, ואף היוותה בסיס למדיניות הנאצית. השימוש במונח בהקשר לקמפיין נבע מהמשחק המילולי “good genes”, שנתפס בעיני מבקרים כרמיזה בעייתית, במיוחד כאשר היא משולבת עם דמותה של אישה בלונדינית, לבנה וצעירה.

משחק מילים בפרסום אופנה – למה הוא נכשל כאן?

המשחק בין “genes” (גנים) ל־“jeans” (מכנסי ג'ינס) נועד כנראה להיות קריצה קלילה, אך בפועל הפך לסמל של חוסר השראה. כאשר סוויני לוחשת בסרטון “הג’ינס שלי כחולים”, זה לא מעורר עניין, לא מצחיק, ולא יוצר חיבור רגשי עם הצופה. במקום לחזק את המותג, המסר נשמע כמו בדיחה פנימית שאבדה בתרגום.

לסידני סוויני יש גנים טובים (Good Genes) וגם ג'ינס מעולה (Good Jeans)

חיקוי פרסומות אייקוניות – מתי זה עובד ומתי לא

הקמפיין שואב השראה מפרסומות קלוין קליין עם ברוק שילדס משנות ה־80, אך משחזר אותן כמעט אחד לאחד. השפה החזותית – פילטרים וינטג’, חולצה לבנה, ג’ינס כחולים – זהה, אבל בלי עיבוד עדכני שיתאים לקהל של היום. ג’ניפר פויל, נשיאת המותג, הצהירה ביולי 2025 שמדובר ב"חגיגה של מה שהופך אותנו לאייקונים", אך בפועל זה נראה כמו שיעור בהיסטוריה של הפרסום – לא קמפיין חדשני.

אייקונית. מודעת הפרסומת לג'ינס CK עם ברוק שילדס, 1980

האסטרטגיה הוויזואלית – למה נוסחת “הבחורה הלוהטת במכונית” לא עובדת ב־2025

בסצנה אחרת בסדרת הסרטונים, סוויני נכנסת לרכב אספנות, מניעה ומדברת על סוג הג’ינס המועדף עליה – אך הדגם שהיא לובשת שונה לחלוטין מהדגם שהיא אומרת בסרטון שהוא המועדף עליה. חוסר ההתאמה הזה יוצר תחושה של חוסר תשומת לב לפרטים, ופוגע באמינות המסר. בעולם שבו הצרכנים חדים ורגישים לאותנטיות, טעויות כאלה בולטות במיוחד.

השפעת הפוליטיקה על מותגי אופנה – מקרה הבוחן של American Eagle

לאחר שטראמפ שיבח את הקמפיין, מניית American Eagle עלתה. עלייה זו נתפסת כהצלחה רגעית בשוק ההון, אך לא בהכרח כהוכחה לחיבור עם קהלים חדשים או מגוונים. למעשה, היא עשויה להעמיק את הדימוי של המותג ככזה שמדבר בעיקר בשפה של “אמריקה הישנה” – עם ערכים מגדריים ומסרים שמרניים.

איך עושים את זה נכון – לקחים מקמפיין Levi’s של ביונסה

הקמפיין האחרון של ביונסה ל־Levi’s מציע סיפור עלילתי, ויזואליות ייחודית וחיבור רגשי עם הצופה. הוא מוכיח שגם פריט בסיסי כמו ג’ינס יכול להפוך לחוויה שיווקית מרגשת ומעוררת השראה – אם משקיעים ביצירתיות ומדברים בשפה של ההווה, לא של העבר.

שאלות ותשובות

מה הבעיה המרכזית בקמפיין של סידני סוויני עבור American Eagle?
למרות הפוטנציאל, הקמפיין נחשב חסר יצירתיות ונשען על חיקוי נוסטלגי של פרסומות משנות ה־80, בלי התאמה לערכי ולשפת השיווק של 2025.

למה היו טענות שמדובר בקמפיין "אאוגניסטי"?
חלק מהמבקרים ראו במשחק המילים “good genes” ו־“good jeans” רמיזה בעייתית לרעיונות של אאוגניקה – אידיאולוגיה פסולה שדגלה בסלקציה גנטית לשיפור המין האנושי.

כיצד הפוליטיקה השפיעה על התפיסה הציבורית של הקמפיין?
הקשרים החברתיים והפוליטיים של סוויני לערכים שמרניים הובילו חלק מהציבור לראות בקמפיין חיזוק לדימוי של “אמריקה הישנה”.

מה הופך את הביקורת של Kase Wickman לייחודית?
וויקמן מצביעה על הפער בין רצון המותג להחיות נוסטלגיה לבין הצורך בשיווק עדכני ורלוונטי. היא הופכת את הקמפיין לדוגמה בולטת לכישלון מיתוגי בעידן הדיגיטלי.

איך ניתן היה להפוך את הקמפיין למוצלח יותר?
שילוב עלילה, אסתטיקה עדכנית וחיבור רגשי עם הצופים – כפי שנעשה בקמפיין Levi’s של ביונסה – היה יכול להפוך את המהלך למעורר השראה ומסחרי כאחד.

מקורות:

• Kase Wickman, This Is the Real Problem With Sydney Sweeney’s American Eagle Ad, Vanity Fair, 2025.

• The Hollywood Reporter, Sydney Sweeney Opens Up About Financial Realities of Hollywood, 2022.

• Vanity Fair, Sydney Sweeney: People Create Their Own Idea of Who You Are, 2024.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.