המספרים נחשפים: זו הסיבה שאירופה לא יכולה להרשות לעצמה לעצור את ההגירה

אירופה עומדת בפני אתגר דמוגרפי חסר תקדים, שמעיד על שינוי עמוק במבנה החברתי והכלכלי של היבשת. נתונים חדשים שפרסם משרד הסטטיסטיקה האירופי יורוסטט בחודש הקודם חושפים מציאות מורכבת: בעוד אוכלוסיית האיחוד האירופי ממשיכה לגדול, הגידול תלוי כמעט לחלוטין בהגירה, ולא בגידול טבעי של האוכלוסייה הקיימת.

גידול מלאכותי באוכלוסייה

בשנת 2024 גדלה אוכלוסיית האיחוד האירופי בכמיליון ו-70,000 תושבים, והגיעה ל-450.4 מיליון איש בתחילת 2025. מבט ראשון על הנתון עשוי להיראות מעודד, אך האותיות הקטנות חושפות בעיה יסודית: הגידול מבוסס כמעט כולו על הגירה חיובית, ולא על ילודה טבעית.

המציאות מתבטאת במספרים קשים: ב-2024 נרשמו 4.82 מיליון מקרי מוות לעומת רק 3.56 מיליון לידות ברחבי האיחוד. הפער השלילי של 1.3 מיליון איש מציין שהחברה האירופית אינה מצליחה לשמור על שיעור ריבוי טבעי ברמה של שימור גודל האוכלוסייה, ותלויה בהגירה להשלמת החסר.

התלות הגוברת בהגירה

ההגירה החיובית, שהגיעה ל-2.3 מיליון איש בשנה שעברה, היא המנוע היחיד לגידול דמוגרפי באירופה. בעוד שמדובר בירידה לעומת כ-3 מיליון מהגרים ב-2022, עדיין מדובר בתלות מוחלטת בגורם חיצוני לשמירה על יציבות דמוגרפית.

המגמה הזו מתחזקת משנה לשנה. מאז 2012, מספר המתים עולה באופן עקבי על מספר הנולדים, ובמהלך מגפת הקורונה ההגירה אף לא הצליחה לפצות על המחסור. כיום, רק שש מדינות באיחוד רושמות ילודה חיובית: צרפת, שוודיה, אירלנד, קפריסין, לוקסמבורג ומלטה.

המחיר הכלכלי והחברתי

13 ממדינות האיחוד – כולל גרמניה, ספרד, הולנד ואוסטריה – מסתמכות כמעט לחלוטין על הגירה לצורך גידול אוכלוסין. דנמרק היא המדינה היחידה שבה שיעורי הילודה והתמותה מאוזנים, ואוכלוסייתה נשארה יציבה על 5.9 מיליון תושבים.

במקביל, שמונה מדינות חוות דווקא ירידה באוכלוסייה: בולגריה, אסטוניה, איטליה, לטביה, הונגריה, פולין, רומניה וסלובקיה. הירידות החדות ביותר נרשמו בלטביה, הונגריה ופולין. לטביה היא המדינה היחידה המתמודדת עם תופעה כפולה של הגירה שלילית ותחולה טבעית שלילית, בעוד פולין והונגריה אינן סובלות מהגירה שלילית, אך אינן מאפשרות כמעט הגירה חיובית.

תחזית עגומה

הנתונים ההיסטוריים מעידים על הידרדרות מתמשכת: בעוד שבשנות ה-60 אוכלוסיית המדינות הנוכחיות של האיחוד גדלה ב-3 מיליון איש בשנה, כיום הגידול עומד על פחות ממיליון בשנה. ב-1960 מנתה אוכלוסיית האיחוד 354.5 מיליון איש בלבד.

חוקרים צופים כי בעתיד הקרוב מספר המתים ימשיך לעלות, בשל הזדקנות האוכלוסייה, ואם שיעורי הפריון יישארו נמוכים, התחולה השלילית תמשיך להחריף. אירופה כיום היא היבשת המבוגרת ביותר בעולם, עם גיל חציוני של 43.

השלכות אסטרטגיות

המשבר הדמוגרפי מעמיד את אירופה בפני דילמות קשות: איך לשמור על צמיחה כלכלית כשכוח העבודה מתכווץ? איך לממן מערכות ביטוח ופנסיה רחבות כשמספר הפועלים יורד ומספר הגמלאים עולה? ובעיקר – איך לשמור על הזהות התרבותית והחברתית האירופית, כשהגידול הדמוגרפי תלוי כולו בהגירה מחוץ ליבשת, שמכניסה אליה אנשים עם תרבויות שונות מאוד?

השאלות הללו עומדות במרכז הדיון הפוליטי והחברתי באירופה, והתשובות אליהן תעצבנה את פני היבשת בעשורים הבאים.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)