רוזי, גורת צ׳יטה שנולדה בפברואר האחרון בגן החיות טרונגה ווסטרן פליינס שבעיר דאבו, אוסטרליה, הגיעה לעולם בניתוח קיסרי חירום לאחר שאמה, סירי, החלה בלידה מוקדמת. למרות שסירי החלימה מההליך, היא לא הצליחה להניק את רוזי, ולכן הצוות טיפל בגורה הקטנה בידיים במשך חודשים – מבלי שתוכל לשוב לאמה.
כיוון שלא היו לה אחאים מבני מינה לגדול איתם, הוחלט בגן החיות להכיר לה חבר חדש: זיגי, כלבלב בן תערובת מסוג לברדור, קאלפי וקולי, שהיה באותו גיל כמוה. השניים התחברו באופן מיידי ונוצרה ביניהם חברות קרובה.
למה לצ׳יטה בכלל צריך כלב?
על פי המטפל ג׳ורדן מישלמור, "גורי צ׳יטה בדרך כלל מתפתחים זה לצד זה באמצעות משחקים, קפיצות, ליקוקים, רדיפות והתגנבויות הדדיות – אלה שלבים חשובים בלימוד ההתנהגות של צ׳יטה מתבגרת". מאחר שלרוזי אין אחים, זיגי משמש לה כחבר חיוני להתפתחות.
הנוכחות של זיגי מאפשרת לרוזי להתנסות בהתנהגויות טבעיות שמסייעות לה לגדול בצורה תקינה, גם אם "בן הלוויה" שלה שייך למין אחר לגמרי.
כמה זמן הם יהיו יחד?
לפי צוות גן החיות, השניים צפויים להישאר יחד בין שנה לשנה וחצי – בדומה לפרק הזמן שבו גורי צ׳יטה שוהים עם אחיהם בטבע. בתום התקופה הזו, זיגי יעבור תהליך התאקלמות חדש ויאומץ על ידי אחד ממטפלי גן החיות.
תוכנית מרגשת עם השפעה עולמית
גן החיות מדגיש כי אוכלוסיית הצ׳יטות בטבע מונה פחות מ־7,000 פרטים בוגרים, והן מוגדרות כזן פגיע. לכן, כל לידה היא חיונית לשימור המין. תוכניות ליווי כמו זו של זיגי לא רק תורמות לרווחתה של רוזי, אלא גם עוזרות להבטיח את עתיד המין כולו.
כוחה של חברות – גם מעבר למין ולסוג
רוזי וזיגי מוכיחים שהקשרים החשובים ביותר בחיים לא בהכרח נולדים מתוך דמיון גנטי, אלא מתוך חום, קרבה והתאמה. כאשר ניגשים לשימור ולגידול בעלי חיים מתוך הבנה רגשית ומקצועית – אפשר להשיג תוצאות מרהיבות.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו