כמה אנשים קוראים חדשות? לא בכמות שהם מדווחים

מדוע אנשים קוראים חדשות? הרי רובן המוחלט לא באמת רלוונטי לחיי היומיום שלנו. הן בסך הכל נהר של מידע שחלקו משעשע ורובו מדכא למדי. מחקר שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Personality and Individual Differences חשף פערים מפתיעים בין מה שאנחנו אומרים על הרגלי צריכת האקטואליה שלנו לבין מה שאנחנו באמת עושים.

"חמשת הגדולים" בחדשות

החוקרים קיארה ואלי מאוניברסיטת ברן וארנסטו דה לאון ומיקולה מחורטיחה מאוניברסיטת אמסטרדם השתמשו במודל "חמשת הגדולים" למדידת תכונות אישיות. המודל כולל חמש תכונות מרכזיות: פתיחות לחוויות, מצפוניות, מוחצנות, נעימות ונוירוטיות.

התכונה שמעניינת במיוחד בהקשר של חדשות היא פתיחות לחוויות; אנשים עם תכונה זו נוטים לאמץ רעיונות חדשים, להיות קשובים יותר לפוליטיקה ולבלות זמן רב בצריכת חדשות. זה די הגיוני – עיתונות מבוססת על פתיחות לחוויות, כשכתבים מחפשים מידע חדש ומשתפים אותו עם הקהל.

החוקרים בדקו 378 גרמנים בתקופת הבחירות הפדרליות במדינה ב-2021. המשתתפים מילאו שאלונים על תכונות האישיות שלהם ועל צריכת החדשות הפוליטיות שלהם. בנוסף, הם התקינו תוסף לדפדפן שתיעד את כל האתרים שבהם ביקרו, ויצר נתונים אמינים על הרגלי הגלישה האמיתיים שלהם.

התוצאות חשפו פער דרמטי: כשנשאלו בכמה ימים בשבוע הם צורכים חדשות פוליטיות באינטרנט, הממוצע היה 3.45 ימים. במציאות, על פי נתוני הדפדפן, הממוצע היה רק 1.09 ימים. 70% מהמשתתפים הפריזו בדיווח על צריכת החדשות שלהם.

פתיחות לחוויות: התיאוריה מול המציאות

כצפוי, אנשים עם פתיחות גבוהה לחוויות דיווחו על צריכת חדשות גבוהה משמעותית מהיתר. הם טענו שהם צורכים חדשות פוליטיות כ-2.6 ימים יותר בשבוע מאנשים עם פתיחות נמוכה. פתיחות הייתה מנבא טוב יותר אפילו מרמת השכלה גבוהה, המקושרת גם היא עם מעורבות פוליטית.

אבל כשהחוקרים בדקו את נתוני הדפדפן האמיתיים, התמונה השתנתה לחלוטין: הקשר בין פתיחות לחוויות לבין צריכת חדשות נעלם. במקום זאת, נמצא קשר שונה לגמרי: אנשים עם נוירוטיות גבוהה צרכו פחות חדשות, במיוחד בתקופה שלאחר הבחירות.

הנוירוטים נמנעים מחדשות

אנשים נוירוטיים – רגישים ועצבניים יותר מהממוצע – דיווחו על צריכת חדשות ממוצעת, אך במציאות צרכו הרבה פחות חדשות פוליטיות. החוקרים מסבירים שנוירוטים נוטים להימנע ממידע פוליטי כדי להקל על המצוקה הפסיכולוגית שלהם.

למה אנשים משקרים?

למה קיים פער כה גדול בין דיווח עצמי למציאות? החוקרים מציעים כמה הסברים: צריכת חדשות מספקת תדמית עצמית חיובית ומסמלת סקרנות אינטלקטואלית, גם אם ההתנהגות בפועל אינה משקפת זאת; אנשים נוירוטיים עלולים לא להיות מודעים לנטיות ההימנעות שלהם, או לחשוש מדיווח מדויק בגלל הטיית רצוי חברתית.

השלכות רחבות

הממצאים הללו מראים שאנחנו צריכים לחשוב מחדש על איך שאנחנו חוקרים את ההשפעה של אישיות על התנהגות, ולעבור מהסתמכות על דיווחים עצמיים למדידות התנהגותיות אובייקטיביות יותר, משום שלא כל מי שטוען שהוא מעורב פוליטית הוא אכן כזה.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)