"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המלחמה הסודית על האריזה: למה כל כך קשה לפתוח אריזות מזון?

אריזות מזון שאי אפשר לפתוח בלי מספריים, מוצרי משרד בתוך בועות פלסטיק שמסרבות להיקרע, ומַטְריוֹשְקוֹת של אריזות בתוך אריזות – כל אלה מפריעים לצרכנים, ואפילו גורמים לפציעות – אז למה חברות ממשיכות להשתמש בהם?

,עודכן
0השמעה
למה כל כך קשה לפתוח אותן? אריזת מזון מניילון עבה. צילום: פידי באמצעות Imagen 4

שמתם לב שבשנים האחרונות נהיה קשה על בלתי אפשרי לפתוח חבילת קרקרים או נקניקיות בצורה מסודרת, אלא אם אתם מתייאשים ופשוט קורעים אותה לחתיכות? זה לא כישלון בעיצוב – אלא אסטרטגיה מחושבת היטב.

העלות הנסתרת של אריזות "בטיחותיות"

לפימחקר מאוניברסיטת שפילד הבריטית שפורסם בכתב העת Applied Ergonomics ב-2002, כבר בתחילת המילניום נרשמו במדינה השנייה בגודל אוכלוסייתה באירופה (נכון לשנת 2000) כ-67,000 מקרי אשפוז בשנה של אנשים שנפצעו מאריזות מזון. לפי סקר שבו עלה כי רק 35% מהפציעות מאריזות מזון מגיעות לבית חולים, בעוד 65% מטופלות בבית או אצל רופא המשפחה, ניתן להסיק שהמספר האמתי הוא כ-190,000.

החוקרים ציינו כי שיעור הפציעות הגדול ביותר – 42% - נגרם מקופסאות שימורים, כאשר רובן המוחלט מתרחש בעת הפתיחה הראשונית; בנוסף, 14% מהפציעות קרו בעת פתיחת אריזות פלסטיק, שהתחלקו בעיקר בין ילדים שבלעו חלקיקים רעילים לבין מבוגרים וילדים שניסו לפתוח אריזות בעזרת כלים חדים ופצעו את עצמם.

החוקרים ציינו כי נשים, שמאליים ואנשים מתחת לגיל 35 נמצאים לפי הסטטיסטיקה בסיכון גבוה במיוחד לפציעות מהתעסקות באריזות מזון, כאשר הפציעות כוללות חתכים עמוקים, נזק לעצבים בידיים, ואף פציעות עין מחתיכות פלסטיק מעופפות.

האסטרטגיה הכלכלית מאחורי הסיוט

מה שהכי מפתיע הוא שבניגוד לאינסטינקט לחשוב שמדובר בכשל עיצובי, מדובר דווקא בתוצאה של שיקולים כלכליים מורכבים. חברות מזון מתמודדות עם כמה לחצים סותרים בו זמנית:

  • מניעת גניבות בחנויות:אריזות קשות לפתיחה מקשות על גנבים לפתוח מוצרים בחנות. מחקר של איגוד הקמעונאות הלאומי בארה"ב מראה לכאורה שאריזות "מוגנות" מפחיתות גניבות ב-35%.
  • אריכות חיי מדף:אריזות הרמטיות ועמידות יותר מאריכות את חיי המוצר ומפחיתות החזרות בגלל קלקול. זה חוסך לחברות מיליוני דולרים בשנה.
  • הגנה משפטית:חברות מפחדות מתביעות בגלל מוצרים מקולקלים או מזוהמים. אריזה חזקה משמשת כהגנה משפטית מפני הדברים הללו (גם אם היא עלולה לעורר תביעות על סכנה גופנית למשתמשים).
  • פסיכולוגיית צרכן:מחקרים מראים שצרכנים מקשרים אריזה חזקה עם איכות גבוהה. אריזה שנפתחת בקלות עלולה להיתפס כ"זולה".

מיליארדי דולרים של תסכול

תעשיית האריזות העולמית שווה יותר מ-900 מיליארד דולר, ותחום האריזות "החכמות" גדל בקצב של 15% בשנה. חברות משקיעות מיליונים בפיתוח אריזות שיהיו קשות יותר לפתיחה, אבל נראות ידידותיות למשתמש.

דוגמה קלאסית היא אריזת הפלסטיק השקוף והקשה שעוטף צעצועים, מוצרי אלקטרוניקה קטנים ואביזרים משרדיים. אתם מכירים אותן – אלו שנראות כאילו טבלו את המוצר בפלסטיק נוזלי כדי שיקיף אותו מכל הכיוונים בלי אף מגרעת שממנה אפשר להתחיל את הפתיחה. למרות שהן מסורבלות וקשות מאוד לפתיחה, ואף מזהמות מאוד, חברות ממשיכות להשתמש בהן, משום שהן מונעות גניבות ומגנות על המוצרים.

הטכנולוגיות החדשות של הסבל

תעשיית האריזות פיתחה טכנולוגיות מתוחכמות להקשות על פתיחת אריזות:

  • אריזות נצמדות:פלסטיק שמתהדק בחום ונדבק לעצמו בצורה שכמעט בלתי אפשרית לפתוח ללא כלים.
  • אריזות שכבות:מספר שכבות של חומרים שונים, שמונעות קריעה קלה ומחייבות פתיחה בנקודות ספציפיות.
  • אריזות "חכמות":מדבקות וחיווטים דקיקים שמרגישים ניסיונות פתיחה לא מורשים ומשנים צבע או מתפרקים.
  • טכנולוגיית RFID:שבבים זעירים שמאפשרים מעקב אחרי המוצר ויכולים להפעיל אזעקות.

קורבנות על מזבח האריזה

האנשים שסובלים הכי הרבה מאריזות קשות הם בדיוק אלו שהכי זקוקים לגישה קלה למזון: קשישים, אנשים עם מוגבלויות בידיים, ואנשים עם מחלות כמו דלקת פרקים. מחקר של האגודה האמריקאית לגימלאים מצא ש-71% מהמבוגרים מעל גיל 65 מתקשים לפתוח אריזות מזון רגילות.

זה יוצר אירוניה אכזרית: המזון הכי חשוב – תרופות, מזון רפואי ומוצרים בסיסיים – הוא לעתים קרובות הכי קשה לפתיחה בדיוק עבור האנשים שהכי זקוקים לו.

המרד הצרכני והפתרונות החדשים

הלחץ הציבורי בעניין כבר משפיע. אמזון, למשל, מפעילה מזה שנים יוזמה בשם Frustration-Free Packaging, שהתחילה כדי לדאוג לאריזות שניתן לפתוח בלי כלים, אך כיום מתמקדת יותר בחיוב סוחרים להשתמש בחומרים ממוחזרים או ניתנים למחזור, אם כי הנהלים עדיין כוללים נקודות מרכזיות לגבי קלות פתיחה, כמו איסור שימוש באזיקונים מתסכלים.

המחיר האמתי של הנוחות

בסופו של דבר, אריזות קשות לפתיחה הן תוצר של מערכת כלכלית שמעדיפה את האינטרסים של החברות על פני הנוחות של הצרכנים. המחיר – בזמן, עצבים, ואפילו פציעות – משולם על ידי המשתמש.

השאלה היא איך נוכל לאזן בין הצורך הלגיטימי של חברות להגן על המוצרים שלהן לבין הזכות הבסיסית של צרכנים לגשת למזון שהם קנו. עד שנמצא איזון הזה, נמשיך להילחם במטבח עם חבילת הקרקרים העקשנית.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר