אלפי אשכנזים שומרי מצוות ממתינים בסבלנות לרגע שבו יחזרו היום הביתה. אחרי שלושה שבועות, סוף סוף הם יכולים לגלח את הזקן שצמח פרא מאז י"ז תמוז. אבל למה, בעצם, מנהגי האבלות שלנו כוללים איסור על גילוח? שאלנו את קלוד איך הפך השיער לעניין מרכזי כל כך בדתות ומנהגים, כולל דוגמאות לדתות נוספות שעושות עניין גדול סביב השיער.
השיער תמיד היה יותר מסתם מאפיין פיזי – הוא נושא משמעויות רוחניות, חברתיות ותרבותיות עמוקות. ברחבי העולם, דתות ותרבויות שונות פיתחו מערכות מורכבות של מנהגים, חוקים והגבלות הקשורים לטיפוח השיער, גידולו וכיסויו.
יהדות
ביהדות, כיסוי השיער לנשים נשואות הוא מצווה הלכתית במסגרות רבות. המנהג מתבסס על מושג הצניעות ועל הרעיון שהשיער הוא חלק מהיופי הנשי, המיועד לעיני בן הזוג בלבד. נשים יהודיות דתיות מכסות את שיערן במטפחות, כמוס, פאות או כובעים מיוחדים.
בקרב גברים יהודים דתיים, נהוג להימנע מגילוח הזקן והפיאות, בהתבסס על הפסוק "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (ויקרא י”ט כ”ז). אמנם, יש פרשנויות שונות לפסוק, ולכן לא כל הדתיים נמנעים מגילוח באותה אדיקות: בזרמים מסוימים הפיאות לא נגזרות לעולם, ומסולסלות סביב האזניים, אך ברוב הזרמים מותר לגלח את הפיאות חלקית, אך שנשאר שיער קצר באזור הפנים שלפני האזניים.
כפי שהזכרנו, השיער מהווה גם סימן אבלות ביהדות: בתקופת אבל על קרוב משפחה שמת, נהוג לא להתגלח בחודש הראשון; בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז ל-ט’ באב אשכנזים לא מתגלחים; ספרדים מסתפקים באיסור גילוח בשבוע שבו חל ט’ באב (ומכיוון שהשנה הוא היה ביום ראשון, הם יכלו להתגלח כרגיל כמעט כל יום); בספירת העומר נהוג לא להתגלח מאחרי פסח ועד ל"ג בעומר, בתקופה שבה מתו 24,000 תלמידי ר’ עקיבא.
מעבר לדיני אבלות, השיער הוא גם סמל לשלמות אלוהית: נזירים וכוהנים אסורים בגילוח כלל. שמשון הגיבור, כידוע, איבד את כוחו כאשר שיערו הארוך נגזז.
אסלאם
באסלאם, כיסוי השיער לנשים (חיג'אב) נדרש לפי פרשנות רבים למקראי הקוראן. המנהג משתנה בין קהילות שונות – מכיסוי חלקי של השיער ועד לכיסוי מלא של הגוף כולו. גברים מוסלמים נוהגים לגדל זקן, אך לקצר את שיער הראש, כפי שעשה מוחמד. מעניין במיוחד לציין שמוסלמים ומוסלמיות מעודדים להסיר את שיער הערווה ובית השחי.
סיקיזם
במסורת הסיקית (דת נפוצה בהודו, עם 20-30 מיליון מאמינים), השיער נחשב למתנה אלוהית, שאסור לשנות או לפגוע בה. עיקרון ה"קֶש" (שמירה על השיער) הוא אחד מחמשת הסמלים הדתיים המרכזיים בדת הזו. גברים סיקים אינם מגלחים את שיערם או זקנם לעולם, ועוטפים את הראש בטורבן מיוחד הנקרא "דַסְטאר".
הסיקים מאמינים שהשיער הוא חלק מהבריאה הטבעית המושלמת, וכל שינוי בו מהווה חוסר כבוד כלפי האל. מנהג זה חורג מעבר לשיער הראש – גם שיער הגוף, הגבות והשפם נשמרים במצבם הטבעי. גם לנשים סיקיות אסור להסתפר או להסיר שיער מראשן או מגופן.
הינדואיזם
בדת השלישית בגודלה בעולם (יותר ממיליארד מאמינים) קיימים מנהגי גילוח מורכבים: טקס ה"מונדאן" כולל גילוח מלא של שיער התינוק בגיל צעיר, שנועד לטהר את הילד מהקארמה של חיים קודמים. כמו כן, באירועים מסוימים, כמו מוות של הורה או ביקור במקדשים מסוימים, מתבצע גילוח ראש מלא כביטוי צער או כהקרבה רוחנית.
בודהיזם
בדת הרביעית בגודלה בעולם (כחצי מיליארד מאמינים), הנפוצה בתאילנד, קמבודיה, מיאנמר, בוטאן, לאוס, מנגוליה וסרי לנקה, ואחת הגדולות בעולם, גילוח מלא של הראש מסמל התנערות מהגאווה והתלות בעולם החומרי. נזירים ונזירות בודהיסטים מגלחים את ראשם במלואו כחלק מטקס החניכה לחיי נזירות. הגילוח מחודש באופן קבוע, לרוב מדי שבוע, כדי לשמור על הראש חלק לחלוטין.
מנהגים תרבותיים ואתניים
תרבויות רבות פיתחו קשרים מיוחדים לשיער, המשקפים ערכים חברתיים. בקרב שבטים אינדיאניים רבים בצפון אמריקה, שיער ארוך מסמל כוח רוחני וקשר לטבע. גילוח השיער נעשה רק במקרים חריגים של אבל עמוק או השפלה.
ברסטפארית, האמונה האתיופית במקורה שהשתרשה בג'מייקה, גידול שיער קלוע מהווה חלק מהזהות הדתית. הרסטפארים מתבססים על שמשון הנזיר, שכאמור שיערו הארוך היה לכאורה מקור כוחו.
משמעויות פמיניסטיות ומרדנות
במאה העשרים, השיער הפך לזירת מאבק פוליטי וחברתי. תנועות פמיניסטיות אתגרו את הציפיות החברתיות מנשים לגבי אורך השיער, צבעו ועיצובו. בשנות השישים, נשים שגזרו את שיערן לקצר ביטאו מרד נגד תפקידי המגדר המסורתיים.
בתרבויות שמרניות רבות, השיער נותר כלי ביטוי של התנגדות או ציות. נשים איראניות, למשל, ממשיכות להיאבק על הזכות לבחור האם לכסות את שיערן או לא, וההפגנות בעקבות רצח מהסא אמיני בשנת 2022 המחישו עד כמה השיער יכול להיות סמל פוליטי עוצמתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו