אהבה, שלטון ושריפה: סיפור אהבתם של המלכה היהודייה ומחריב בית המקדש

בעיצומה של תקופת בית שני, בצלו של מאבק עקוב מדם בין האימפריה הרומית לעם היהודי, עולה דמותה של אחת הנשים השנויות במחלוקת ביותר בתולדותינו – המלכה ברניקי. נסיכה יהודייה, בת שושלת הרודיאנית וחשמונאית, שאהבתה למחריב בית המקדש – טיטוס קיסר רומא, הפכה אותה לדמות שנואה בעיני בני עמה ונערצת בחצר הרומית. האם הייתה זו אהבת אמת או ברית פוליטית עם מחיר נורא? 

ילדות של בת אצולה ומורשת כפולה

ברניקי נולדה בשנת 28 לספירה, בתם של המלך אגריפס הראשון וקיפרוס. מצד אביה ירשה את הקשר לשושלת הורדוס, ומצד אמה – לחשמונאים, מה שהפך אותה לדמות רבת השפעה עוד מילדות. כשהייתה בת עשר, אביה הומלך על יהודה בחסות הקיסר קליגולה, והיא הפכה לנסיכה באופן רשמי.

נישואים מוקדמים ואובדן כפול

כמנהג התקופה, כבר בגיל 14 נישאה ברניקי לבן הקהילה היהודית באלכסנדריה – מרקוס יוליוס אלכסנדר. הנישואים הסתיימו במהרה עם מותו. באותה שנה נפטר גם אביה, והיא נישאה בשנית לדודה, הורדוס מלך כלקיס, מהלך שזיכה אותה בתואר מלכה. לאחר שילדה שני בנים, שוב נותרה אלמנה בגיל 20 בלבד.

תככים, שמועות ונוכחות פוליטית

אחיה של ברניקי, אגריפס השני, הומלך על יהודה וכלקיס. היא חיה לצידו בערים שונות, ביניהן – קיסריה-פיליפי (עיר למרגלות החרמון, ששימשה בעת העתיקה כמרכז פוליטי, דתי ותרבות, ובעברית מכונה בניאס). נוכחותה התמידית עוררה שמועות על גילוי עריות, שמועות שייתכן והובילו אותה להינשא למלך קיליקיה (חבל ארץ בדרום-מזרח אסיה הקטנה, בשטח שנמצא כיום בדרום טורקיה) – נישואים שלא האריכו ימים. היא שבה לבניאס ונראה כי החלה לפעול בזירה הפוליטית באופן עצמאי.

ניסיון אחרון להציל את ירושלים

כשניצני המרד הגדול החלו לצוץ, ברניקי ניסתה לעצור את הסחף. בעת תקרית קשה בירושלים, היא שלחה שליחים ואחר כך פנתה בעצמה לנציב הרומאי פלורוס כדי לבקש רחמים על התושבים. ניסיונותיה לא צלחו – ירושלים התקוממה והמרד פרץ.

טיטוס הרשע או האהוב הרומאי?

באמצע תקופת המרד, פגשה ברניקי את טיטוס, בנו של אספסיאנוס, מפקד הצבא הרומי. השניים התאהבו למרות פער הגילים, והיא ליוותה אותו במסעותיו וכנראה אף תמכה פוליטית במינוי אביו לקיסר. הקשר הרומנטי בין השניים סימן את הקרע הבלתי ניתן לאיחוי בינם לבין המורדים היהודים.

שותפה לפשע או אישה מאוהבת?

עם דיכוי המרד וחורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה, טיטוס הפך לדמות שזכורה לדיראון בישראל. האם ברניקי שיתפה פעולה או ניסתה להציל את עמה בדרכה? פרופ’ טל אילן, היסטוריונית ישראלית המתמחה בתחומי העת העתיקה המאוחרת, ובעיקר היסטוריה של נשים, טוענת שהייתה זו אהבת אמת, וטיטוס אף תיאר עצמו כרחמן – אולי כדי לרכך את תדמיתו בעיניה. 

קיסר ומלכה – אהבה שלא שרדה את הפוליטיקה

בשנת 75 עברה ברניקי לרומא וחיה עם טיטוס, אך הציבור הרומאי לא קיבל את הקשר. חששות מ"קליאופטרה שנייה" ותחושות אנטי-יהודיות אילצו את טיטוס להרחיקה. לאחר שניסתה לשוב ולהיפגש עמו עם עלייתו לכס הקיסרות – סירב לראותה. מאז נעלמה ברניקי מדפי ההיסטוריה.

מורשת נשית יוצאת דופן

סיפורה של ברניקי חורג מדמות האישה הפאסיבית שמובלת בגורלה. היא פעלה בזירה מדינית סוערת, ניסתה למנוע שפיכות דמים, ניהלה קשרים פוליטיים ואישיים עם דמויות מפתח, ובסופו של דבר נעלמה מבלי שזכתה לסגור את מעגל חייה. הרומנים ההיסטוריים והאומנות זכרו אותה כאישה חזקה, מורכבת, וכזו שראויה להיזכר.

מקור מומלץ להעמקה: טל אילן, Berenice: The Real Power Behind the Throne, הוצאת Brill, 2022 – ביוגרפיה מקיפה שפורשת את חייה של ברניקי מנקודת מבט פמיניסטית־היסטורית.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.