X

האם כלבים נהנים לצפות בטלוויזיה? כמה תשובות, והמון שאלות

בעלי כלבים מדווחים שכלבים עוקבים אחר עצמים נעים על המסך, נובחים על בעלי חיים שמופיעים בו ומגיבים לצלילים של הטלוויזיה – אבל האם חוויית הצפייה שלהם בטלוויזיה דומה לשלנו? עכשיו אנחנו יודעים טיפה יותר – שזה עדיין מעט מאוד

כלב צופה בטלוויזיה. צילום: פידי באמצעות Flux1.1

מחקר חדש, שמדויק יותר להגדיר כסקר, מאוניברסיטת אוֹבּרן באלבמה חושף קשר מעניין בין תכונות האישיות של כלבים לבין התנהגותם בזמן צפייה בטלוויזיה, ומספק רמזים לגבי יכולתם של כלבים להבין את ההבדל בין מה שמופיע על המסך לבין החיים האמיתיים. הממצאים עשויים לסייע בשיפור הטיפול והאילוף של חיות מחמד, אך גם ממחישים עד כמה מעט אנחנו יודעים על רמת התבונה של חברינו הקרובים ביותר.

העדפות מותאמות התנהגות

החוקרים אספו נתונים מ-453 בעלי כלבים שדיווחו כי כלביהם הביעו עניין בתכנים שבהם צפו בטלוויזיה הביתית שלהם. הממצאים, שפורסמו בגיליון הנוכחי של Scientific Reports, הראו דפוסים ברורים: כלבים בעלי אישיות סוערת יותר נטו לעקוב אחר עצמים ובעלי חיים נעים על המסך, בעוד כלבים חרדתיים או חששניים הגיבו יותר לגירויים שאינם קשורים לבעלי חיים – כמו צלצול פעמוני דלת או רעשי מכוניות.

באופן מעניין, המחקר מצא כי סוג הגירוי היה חשוב הרבה יותר מהאופן שבו הוא הוצג – בין אם הוא נראה על המסך או רק נשמע. כלבים הגיבו בצורה דומה לגירויים חזותיים ושמיעתיים כאחד.

נתון מעניין שעלה מהמחקר: כלבים צופים בממוצע רק 14 דקות בכל פעם, ומעדיפים בבירור לצפות בבעלי חיים אחרים על פני עצמים דוממים כמו מכוניות.

עם זאת, המחקר מראה גם מה לא השפיע על הרגלי הצפייה: גיל הכלב, מינו או גזעו לא קבעו את התנהגותו מול המסך. גם משך החשיפה לטלוויזיה לא השפיע על התגובות.

תשובה אחת, הרבה שאלות

כאן מתחילות השאלות הגדולות באמת. החוקרים מודים בכנות שיכולתם של כלבים לתפוש את העובדה שהם צופים באירועים כביכול אמתיים אך לא ממשיים עבורם היא שאלה שאין לנו תשובה עליה. מחקרים קיימים בתחום מוגבלים מאוד בהיקפם ובמספר הנבדקים.

שאלות כמו האם כלבים רואים בדמויות על המסך ישויות אמיתיות, האם הם מבינים שמדובר בייצוג דו-ממדי של העולם התלת-ממדי והאם חוויית הצפייה שלהם דומה לשלנו לא זכו עדיין לתשובה מדעית ברורה.

מגבלות המחקר

המחקר התמקד באופן בלעדי בכלבים שכבר הראו עניין בטלוויזיה, מה שמקשה על הרחבת המסקנות לכלל אוכלוסיית הכלבים. בנוסף, הסתמכות על דיווחי הבעלים יוצרת אפשרות להטיה בנתונים.

החוקרים פיתחו כלי מדידה חדש, הנקרא "סולם צפיית כלבים בטלוויזיה" (DTVS), שעשוי לעזור באיסוף נתונים מדויקים יותר בעתיד. עם זאת, נדרשים מחקרים רחבי היקף נוספים כדי למלא את הפערים הקיימים בהבנתנו.

אז מה למדנו?

למרות הפערים בידע, למחקר יש השלכות מעשיות מיידיות: הממצאים יכולים לסייע למקלטי חיות בבחירת תכניות מתאימות בהתאם לאישיות הכלב, להפוך את הטלוויזיה לכלי העשרה יעיל יותר, ולזהות תכניות שעלולות ליצור מתח אצל כלבים.

המחקר מציין שלמרות חוסר ההבנה שלנו את חוויית הצפייה של כלבים בטלוויזיה, בעולם כבר קיימים לא מעט ערוצי טלוויזיה ייעודיים לכלבים. החוקרים מדגישים את החשיבות של הבנה מעמיקה יותר של העולם הקוגניטיבי הכלבי לצורך בניית הערוצים הללו באופן יעיל יותר. הם מסכמים כי אם נשכיל להבין מה צפייה במסך עושה למוח של כלבים, "עיסוק בטלוויזיה עשוי לספק לכלבים חוויה מעשירה ומשמעותית".

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר