"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבריכה המסתורית: מאיפה הופיע בור עם מים סמיכים באמצע שמורת טבע?

בשמורת ילוסטון הופיעה לאחרונה בריכה שלא היתה בה בעבר, מלאה במים בצבע כחול בהיר מאוד וסמיך למדי. מדענים שניסו להבין איך היא נוצרה קיבלו תזכורת להיסטוריה רחוקה שעלולה גם להעיד על עתיד נורא

,עודכן
0השמעה
הבריכה המסתורית בפארק ילוסטון. צילום: Mike Poland / U.S. Geological Survey

באפריל השנה גילו הגיאולוגים של שמורת ילוסטון בארה"ב הפתעה בשמורה: במקום שבו היתה בעבר חלקת אדמה סתמית (יחסית לפארק היפהפה), הופיע פתאום בור ברוחב 4 מטר, מלא במים תכלכלים חלביים. כשניסו לפענח את המקור ל"בריכה" המוזרה, הם גילו תופעה מדעית שלא היו מודעים לה עד כה.

לידתה של בריכה

מכיוון שהגיאולוגים לא היו בשטח במשך כל החורף והביקור באפריל היה הראשון מאז הסתיו הקודם, הם התחילו להתחקות אחר תמונות לוויין של השמורה. שם הם גילו רמזים מעניינים: בדצמבר 2024 לא היה זכר לבור, בינואר 2025 ניתן היה להבחין בשקע קטן במקום, ובפברואר כבר הייתה הבריכה מלאה במים בעלי הצבע הייחודי שאפשר לראות בתמונה.

סביב המים השלווים נראו לכאורה עדויות לאירוע דרמטי: סלעים בגודל של כשלושים ס"מ, מכוסים בשכבת טין אפור עדין שמקורה בקירות החשופים של המעיין הצעיר. זה היה אות למה שמכונה "פיצוץ הידרותרמי" – תופעה גיאולוגית נדירה ומרהיבה.

הר געש של מים

פיצוץ הידרותרמי מתרחש כשמי תהום חמים מאבדים באופן פתאומי את הלחץ שמונע מהם להתאדות. במקרים רבים זה קורה כשהמים מגיעים לטמפרטורה הקרובה לרתיחה, אבל הלחץ הגיאולוגי מעליהם מונע התאדות. ברגע שהלחץ משתחרר – למשל עקב סדקים באדמה או שינויים בזרימת מי התהום – המים הופכים במהירות לקיטור, וגורמים לפיצוץ.

התופעה דומה למה שקורה כשפותחים בקבוק משקה מוגז לאחר ניעור – אבל בקנה מידה עצום. הקיטור הנוצר דוחף החוצה סלעים, בוץ ומים, ויוצר בור שמתמלא לבסוף במים מהמקורות התת-קרקעיים.

התגלית מעניינת במיוחד, משום שיילוסטון אינה שמורת טבע רגילה – היא נוצרה מקריסת תקרה של תא מגמה. לפני כ-640,000 שנה התרחש בה פיצוץ וולקני עצום ששינה את פני האזור כולו. מאז, הפעילות הגיאותרמית המתמשכת – הגייזרים, המעיינות החמים והבוץ הרותח – מעידה על המגמה התת-קרקעית שעדיין רותחת מתחת לקרקע.

הגיאולוגים עוקבים אחר הפעילות ההידרותרמית לא רק מסקרנות מדעית; שינויים דרמטיים עלולים להעיד על התעוררות מחודשת של הפעילות הוולקנית. לכן, העובדה שהבור החדש נוצר במספר אירועים קטנים, ולא בפיצוץ אחד גדול, היא חדשות טובות.

כימיה של צבעים

ובאשר לגוון התחלחל החלבי של המים, מדובר במים עשירים בסיליקה – החומר הבסיסי ביצירת זכוכית – שנוטים לקבל מראה חלבי וגוני כחול עדינים. הסיליקה מגיעה מהפירוק של סלעים וולקניים במגע עם מים חמים, תהליך שלוקח אלפי שנים.

המים הללו אינם רק יפים לעין. הם מכילים מידע חשוב על הטמפרטורות, הלחצים וההרכב הכימי של המערכות התת-קרקעיות. מדענים יכולים לקרוא בהם כמו בפנקס רשימות גיאולוגי שמתעד מה שקורה במעמקי האדמה.

מעקב מתמיד

גילוי הבריכה החדשה מזכיר שהיופי האגדי של שמורת הטבע הוא שאריות של אירועים הרסניים למדי, שעשויים לקרות שוב בעתיד, ולכן חשוב לעקוב אחר השינויים באזור. המידע עוזר למדענים לחזות התפתחויות עתידיות ולהבין טוב יותר את המערכת הגיאותרמית המורכבת.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר