האם רופאים מתעשרים מחיסונים? העובדות שמנפצות את המיתוס

לאחרונה, הצהרה מפתיעה של שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי ג'וניור עוררה סערה ציבורית רחבה. בראיון לתוכניתו של טאקר קרלסון, טען קנדי כי רופאי ילדים ממליצים על חיסונים מתוך מניעים כלכליים, וכי הם נהנים מרווחים משמעותיים בזכותם. אך מומחים רבים יוצאים נגד הטענה הזו – ומציגים מציאות כלכלית שונה לחלוטין.

המרוץ הכלכלי מאחורי החיסונים

רופאים רבים דווקא מפסידים כסף על חיסונים. כך עולה מכתבה שפורסמה באתר ניו-יורק טיימס. על פי הכתבה, מרפאות פרטיות קטנות נאלצות לעמוד בעלויות גבוהות מאוד: אלפי דולרים לרכישת מלאי, מקררים מיוחדים בעלות של מאות דולרים לאחסון, ושעות עבודה רבות להתעסקות עם בירוקרטיה ביטוחית.

ד"ר סטייסי בארטל, רופאת משפחה מפרוור בדטרויט, מספרת כי פשוט לא יכלה לעמוד בעלויות – ונאלצה לשלוח את מטופליה להתחסן בבתי מרקחת ובמרפאות ציבוריות. מבחינתה, מדובר בוויתור כואב שנעשה בלית ברירה. 

המחיר האמיתי של מתן חיסון

כדי לספק חיסונים, מרפאות רבות רוכשות את המנות ישירות מהיצרנים – לעיתים במחירים שמגיעים למאות דולרים לאמפולה, במיוחד עבור מרפאות קטנות שיכולת המיקוח שלהן נמוכה. הרופאים מקבלים החזר רק לאחר שמזריקים את החיסון, וגם אז – ההחזר תלוי בגובה התשלום מהביטוח.

בנוסף, המרפאות מקבלות תשלום נוסף הנקרא "דמי מתן", שנועד לכסות הוצאות תפעוליות כמו שכר עובדים וציוד. אך בפועל, התשלום הזה לרוב לא מכסה את ההוצאות בפועל. כך למשל, בארטל סיפרה על מקרה שבו נגרם לה נזק של עשרות מנות חיסון לאחר הפסקת חשמל – נזק שלא קיבלה עליו כל פיצוי.

מה עם חיסונים לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה?

בארצות הברית, קיימת תוכנית ממשלתית בשם Vaccines for Children, שמספקת חיסונים בחינם לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. אבל גם כאן, המרפאות נדרשות לממן את תהליך ההזרקה עצמו – והשיפוי שהן מקבלות עבור פעולת ההזרקה עצמה נמוך עוד יותר.

במילים אחרות – הרופאים לא רק שאינם מרוויחים מהחיסונים, לעיתים הם ממש מפסידים כסף כשהם בוחרים להציע אותם למטופליהם.

ומה לגבי "בונוסים שמנים"?

קנדי טען כי רופאים מקבלים "בונוסים שמנים" אם הם שומרים על שיעורי התחסנות גבוהים. אך גם טענה זו אינה עומדת בביקורת. מומחים מציינים כי אמנם חלק מהרופאים נמצאים תחת חוזים שמבוססים על מדדים איכותיים – אך שיעור ההתחסנות הוא רק מדד אחד מבין רבים. יתרה מכך, הסכומים המשולמים בגין מדדים אלו הם לרוב שוליים ואינם תלויים ישירות בחיסונים.

ד"ר ג'יימס פרין מהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ו-ד"ר שון או'לירי – מומחה לחיסונים – הדגישו כי מעולם לא שמעו על מקרים של "בונוסים שמנים". לדבריהם, גם כאשר רופא אינו עומד ביעד ההתחסנות, הוא לרוב לא מאבד את התשלום.

כשמניעים מקצועיים גוברים על שיקולי רווח

רופאים רבים בוחרים להתמחות ברפואת ילדים – תחום רפואי שבו השכר הממוצע נמוך יחסית – דווקא מתוך מחויבות לבריאות הציבור. כפי שאמר ד"ר דיוויד היגינס מאוניברסיטת קולורדו, אם מטרת הרופאים הייתה רווח כלכלי, הם היו בוחרים דווקא לטפל במחלות – ולא למנוע אותן מראש.

מסר מסוכן לציבור

הבעיה המרכזית בטענות כמו אלו של קנדי, על פי מומחים, היא שהן מערערות את אמון הציבור ברופאים. כאשר פוליטיקאי בכיר מציע לציבור לחשוד במניעיהם של הרופאים שמטפלים בהם – מדובר במדרון חלקלק שעלול להוביל לנזק בריאותי ממשי.

המסר החשוב ביותר הוא זה: מרבית הרופאים אינם מרוויחים מהחיסונים – הם סופגים עלויות ואתגרים בירוקרטיים כדי לאפשר לכם גישה לשירותי רפואה מונעת. להטיל ספק בכוונותיהם עלול לעלות ביוקר – לכם ולילדיכם.

המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.