אתם בטוחים שאתם רק מנסים לעזור. מישהו מספר לכם על בעיה, ואתם מיד שולפים פתרון. אבל מה אם דווקא הכוונה הטובה הזו פוגעת במערכת היחסים? לפי מאמר שפורסם לאחרונה ב- Psychology Today, מגזין אמריקאי מוביל בתחום הפסיכולוגיה, עצות שניתנות בלי שביקשו אותן עלולות ליצור תחושת שיפוטיות, לחבל באמון ולהרחיק את האדם שמולכם – גם אם נדמה לכם שאתם עושים בדיוק את ההפך.
למה עצות לא רצויות יוצרות ריחוק?
כשמישהו משתף אתכם בקושי רגשי, הוא לרוב לא מחפש פתרון — אלא הקשבה. משפטים כמו "אתם יודעים מה כדאי לכם לעשות?" או "ניסיתם לחשוב על זה אחרת?" משדרים מסר סמוי: מה שאתם מרגישים זה פחות חשוב ממה שאני חושב שצריך לעשות.
הדחף הזה לתקן נקרא בראיונות מוטיבציוניים "רפלקס התיקון" — תגובה נפוצה אך שגויה. גישת הראיון המוטיבציוני (Motivational Interviewing), שפיתחו הפסיכולוגים ויליאם ר. מילר וסטפן רולניק, מדגישה שכאשר אדם מתלבט לגבי שינוי, הצורך שלו הוא בבחינה פנימית, לא בהכוונה חיצונית.
מה קורה כשאתם מציעים עצה לא מתבקשת?
כשהצד השני שומע עצה שלא ביקש, הוא עשוי להגיב כך:
"כבר ניסיתי את זה, זה לא עזר."
"זה נשמע טוב, אבל זה לא מתאים למצב שלי."
"אולי… אבל יש סיבה שזה לא יעבוד במקרה שלי."
התגובות הללו משקפות תסכול, תחושת חוסר הבנה ולעיתים אף התנגדות אוטומטית – לא לעצם הרעיון, אלא לעצם ההתערבות.
ארבע דרכים לתקשר אחרת — בלי להרוס את הקרבה
רוצים לעזור באמת? הנה ארבע גישות תקשורת שיכולות לשנות את התמונה:
1. הקשבה רפלקטיבית
חזרו במילים שלכם על מה שנאמר. זה מראה שהבנתם, ומעביר תחושת תמיכה.
2. שאלו מה כבר ניסו או חשבו
במקום להציע, תנו להם להוביל. שאלות פתוחות מעודדות שיח פנימי.
3. בקשו רשות לפני שאתם מציעים רעיון
רק אם אתם מרגישים שיש לכם עצה משמעותית, שאלו אם מעניין אותם לשמוע.
4. חזקו את האוטונומיה שלהם
הבהירו שאתם סומכים עליהם שיבחרו את מה שנכון להם – גם אם תבחרו אחרת במקומם.
להיות שם בשביל מישהו — לא אומר לתקן אותו
הכוונה שלכם אולי טובה, אבל הדרך שבה אתם מבטאים אותה היא הקובעת. עצות שניתנות בלי שביקשו אותן עלולות לשדר מסר של חוסר אמון או זלזול. במקום זאת, נסו להיות נוכחים, מקשיבים, ותומכים — בלי למהר לפתור.
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.

