נמצא פתרון להארכת חיי מדף של ירקות – אבל הוא דוחה

17% מהמזון בעולם הולך לאיבוד בגלל שהוא לא נצרך בזמן, כך לפי נתוני ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה מציעים פתרון שעשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו שומרים על הפירות והירקות שלנו – אבל ייתכן שחלקנו ניגעל ממנו ולא נרצה בכלל לאכול אותם.

טבע נגד כימיה

המחקר, שפורסם בתחילת השנה בשלושה כתבי עת מדעיים, מתמקד בשתי טכניקות טבעיות מתקדמות: הראשונה מבוססת על ציפוי אכיל העשוי מ"גומי ערבי" – שרף טבעי של עץ השיטה – המועשר בתמציות מצמחים אוסטרלים מקומיים; והשנייה משתמשת בפוטוסֶנְסיטיזציה עם כורכומין – תרכובת שמופקת מכורכום.

ד"ר מַראל סֶעידידאמיֶה, ראש צוות המחקר, אומרת כי "באמצעות הציפוי האכיל שלנו, הצלחנו למנוע את הצמיחה של מיקרואורגניזמים גורמי קלקול בפלפל חתוך טרי במשך כעשרה ימים במקרר". זה הישג מרשים בהשוואה לפלפל לא מטופל, שמתקלקל תוך יומיים-שלושה.

הסוד טמון בתכונות האנטימיקרוביאליות של החומצות האורגניות והתרכובות הפֶנוֹליות שנמצאות בתמציות צמחים כמו הכורכום האוסטרלי מכף יורק בקווינסלנד, תמרינד בונג'י (פרי אוסטרלי ממשפחת הליצ’י) ועלי פלפל טסמני. מחקרים קודמים הראו שתרכובות פנוליות מצמחים מהווות חלק מהמערכת הטבעית של הצמח למלחמה בפתוגנים, וכעת החוקרים מנצלים את התכונות האלו לשימור מזון.

הטכניקה השנייה, פוטוסנסיטיזציה עם כורכומין, מספקת פתרון למושג שכבר מוכר ברפואה: בדומה לטיפול פוטודינמי בסרטן, הטכניקה משתמשת באור כדי להפעיל את הכורכומין, שבתורו משמיד נבגי פטריות האחראים לעובש אפור. בתותים, השיטה הפחיתה את התרחשות הריקבון וחומרתו ב-20% מבלי לפגוע בצבע או במרקם הפרי.

מאבק העמידות לכימיקלים

המחקר הגיע בעיתוי מושלם: לפי מחקרים מהעשור האחרון, חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים מפתחים עמידות הולכת וגוברת לכימיקלים סינטטיים המשמשים לשימור מזון. במקביל, צרכנים מפתחים העדפה למוצרים עם חומרים משמרים טבעיים על פני תוספים סינתטיים.

מחקר משנת 2022 בכתב העת Food Chemistry הראה שיותר מ-70% מהצרכנים מעדיפים מוצרים עם תוויות "טבעי" או "ללא חומרים משמרים מלאכותיים". זה יוצר ביקוש גדול לפתרונות חדשניים כמו אלו שפיתחו החוקרים האוסטרלים.

האתגרים הכלכליים

למרות התוצאות האופטימיות, לא הכל ורוד: הציפוי האכיל המועשר בתמציות מצמחים אוסטרלים והכורכומין עדיין יקרים יחסית. ד"ר סעידידאמיה מדגישה: "כדי להפוך את זה לפתרון מיינסטרים, נדרש מימון נוסף לשכלול הטכנולוגיה לשילובה בקווי אריזה ועיבוד מסחריים".

מחקרים כלכליים מראים שהבזבוז העולמי של מזון עולה על 1.3 מיליארד טון בשנה, עם נזק כלכלי של כ-940 מיליארד דולר. השקעה בטכנולוגיות שימור מזון מתקדמות יכולה לחסוך מיליארדים ולהפחית משמעותית את הפליטות הנלוות לבזבוז מזון.

העתיד שייך לטבע?

הפתרון האוסטרלי מייצג מגמה רחבה יותר של חזרה לטבע בתעשיית המזון. מחקרים נוספים בוחנים שימוש בתמציות מצמחים מקומיים, שעוות דבורים, ואפילו בכיטוזן המופק משלדי סרטנים כחלופות לכימיקלים סינתטיים.

(הכתבה נכתבה בעזרת קלוד)