התחלתם את יום העבודה עם אופטימיות ונחישות. הבוקר התחיל מצוין – שלחתם מלאנתלפים מיילים (שזה פחות או יותר רבע מכמות המיילים שטרם נקראו באינבוקס שלכם), הוספתם 20 רעיונות לסלאק או למאנדיי, והכול התקדם חלק. באזור 12:00-13:40 עצרתם לארוחת צהריים – ומאותו רגע העבודה מתנהלת כמו פקק באיילון אחרי ארבע – כלומר, הבוס שלכם תזמן 40 דקות למשימה שבבוקר לקחה לכם דקה וחצי.
נשמע מוכר? אתם לא לבד. לפי סקר שנערך בארה"ב לפני כשנה וחצי, 74% מהעובדים סובלים מירידה בביצועים אחרי ארוחת הצהריים לפחות פעם בשבוע, תוך בזבוז של 29 דקות בממוצע במצב של אדישות מנטלית. האם אפשר להימנע מזה?
הזמן הכי גרוע ביום
עצלות צהריים, אם נקרא לילד בשמו, היא ירידה באנרגיה ובעירנות, שרבים מאיתנו חווים בשעות אחרי הצהריים המוקדמות. התופעה מתרחשת בדרך כלל מייד אחרי ארוחת הצהריים.
חוקרים משערים שהמקור לתחושה הזו הוא אבולוציוני: כשבני האדם התפתחו, הגוף אימץ לעצמו הרגלים המתאימים לטבע שסביבו. כך, למשל, השעון הצירקדי עודד שינה אחרי השקיעה ויקיצה עם הזריחה. וכך, כנראה, הגוף גם עודד אותנו לנוח בחלק החם ביותר ביום, כאשר כל פעולה קטנה דורשת המון אנרגיה, ולרכז את הפעילות בבוקר ולפנות ערב. גם היום, אפשר לראות שילדים קטנים נוטים להירדם בצהריים, ובמדינות כמו ספרד, איטליה וגרמניה עדיין קיימים מנהגים תרבותיים כמו “סייסטה” ו"שלאף שטונדה", שמהווים עדות לכך שלא מדובר בתופעה חדשה, ובעבר היא גם היתה חלק מסדר היום הרשמי.
מחקרים אכן מצאו שקיים שפל טבעי במחזור הצירקדיאני שהזכרנו, שמתרחש בשעות אחר הצהריים המוקדמות. הוא גורם לירידה בביצועים פיזיים, קוגניטיביים ומנטליים. יש אפילו נתונים לגבי ריבוי תאונות דרכים באמצע אחר הצהריים.
האם אנחנו אשמים?
למרות שאנחנו בנויים להירדם בצהריים, עייפות צהריים בהחלט נמנעת. עם זאת, אורח החיים שלנו עלול להחמיר את הבעיה, כאשר גורמים כמו שינה לקויה, התייבשות, סביבת עבודה לא מתאימה ועייפות מנטלית מהתמקדות ממושכת – כולם תורמים לתופעה.
ארוחות עשירות בפחמימות גם הן מחמירות את הבעיה, אם כי אינן הסיבה העיקרית לה. הן גורמות לעלייה וירידה מהירה ברמת הסוכר בדם, שמכניסה את המערכת לזיגזג בין עירנות לעייפות.
עם זאת, דילוג על ארוחת הצהריים אינו פתרון. מחקר לא פורמלי מצא כי אנשים שמדלגים על ארוחת בוקר חווים את נפילת האנרגיה הגדולה ביותר אחרי הצהריים, כאשר הפרודקטיביות שלהם יורדת ב-15% מהשעה 14:00 ואילך.
איך יוצאים מהמצב הזה?
אין תשובה חד-משמעית לעיפות צהריים, אבל באמצעות חשיבה מחדש על הרגלי אורח החיים לאורך היום ניתן לייעל את הסיכויים להצלחה. הנה מספר אסטרטגיות:
דחיית הקפאין
לפי מומחים, שתיית קפאין בין השעות 7-8 בבוקר יכולה להגביר את שיאי הקורטיזול, ולהוביל לירידה באנרגיה מאוחר יותר. במקום זאת, כדאי לדחות את כוס הקפה הראשונה של היום לאזור השעה 10, או אפילו לצהריים, כדי שדחיפת הקורטיזול תגיע בדיוק יחד עם הירידה באנרגיה הטבעית.
איזון הפעילות הגופנית
הליכה קצרה או מתיחות בבוקר יכולות לעורר את זרימת הדם ולהגביר עירנות, אבל הגזמה יכולה לגרום להשפעה הפוכה: מאמץ רב לפני העבודה יכול להשאיר אותנו מותשים בשעות אחרי הצהריים המוקדמות. אם אפשר, כדאי להרגיל את עצמכם להתאמן בשעות הערב המוקדמות.
איזון בצלחת
מדענים ממשיכים להתדיין על היתרונות של אכילת ארוחות קטנות יותר, במיוחד בכל הנוגע לניהול קפיצות ברמת הסוכר בדם לאחר ארוחה. ככלל, מומלץ להימנע מסוכר ולהתמקד בארוחה מאוזנת בחלבון, סיבים מירקות וכמות קטנה של שומנים ופחמימות, כדי לייעל הרגשת שובע ועירנות. מאחר שהתייבשות קשורה לעייפות מנטלית, חשוב לשמור על בקבוק מים מלא.
יציאה להליכה
מה זה הפסקת צהריים בלי הליכה קצרה? מחקרים מראים כי יציאה החוצה למשך חמש דקות לפחות אחרי ארוחה מחליקה את העלייה בסוכר הדם. זמן בטבע גם הוכח כמגביר פרודקטיביות, אז יש כאן רווח כפול.
תנומה קצרה
זה נשמע קצת יותר מדי מובן מאליו, אבל אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לישון 10-20 דקות בצהריים, מחקרים מראים שזה מגביר את העירנות והתפקוד הקוגניטיבי לאחר מכן. מצד שני, חשוב לא לישון יותר מחצי שעה, כדי לא להיכנס לשלבי שינה עמוקים שמגבירים את העייפות.
שינויים יסודיים
המומחים טוענים כי כל הטקטיקות הנ"ל הן לא יותר מפלסטרים, ומה שבאמת דרוש כדי לפתור את בעיית עייפות הצהריים לטווח ארוך הוא גישה חדשה לחלוטין לאורח החיים שלנו. כיום אנחנו חיים באופן שאינו תואם לשעון הביולוגי של גופנו, וכל עוד נמשיך בכך, נמשיך גם לסבול מהתוצאות.
הפסקות תכופות מהמסכים הן התחלה טובה; ככל שאנחנו מתמקדים זמן רב יותר, אנחנו מרוקנים את רמות הדופמין שלנו, יוצרים מצב של אנרגיה נמוכה שיכול להעמיק את עייפות הצהריים. זמן ההפסקה האופטימלי הוא עד 17 דקות הפסקה לכל 52 דקות עבודה – גישה הידועה כ"יחס 52/17".
(הכתבה נכתבה בסיוע קלוד)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו