"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה האגם חצה את הכביש? ויותר חשוב – איך?

גשרים הם לא עניין נדיר. אנחנו עוברים בגשרים מעל נהרות ועמקים כבר מאות שנים. אבל מה קורה כשהופכים את הכל, ובונים גשר שבו המים עוברים מעל המכוניות?

,עודכן
0השמעה
מי אמר שהמכוניות צריכות להיות על הגשר?. צילום: Walther Siksma / flickr

בהולנד, המדינה הידועה בפתרונות ההנדסיים המבריקים שלה בכל הנוגע לחיים בצמוד למים, קיים מקום מיוחד שמאתגר את הכללים הרגילים של הנדסה אזרחית: בגשר המים של אגם וֶלוּאֶה (Veluwemeer), שנמצא בין הערים הארְדֶרְוִיק (Harderwijk) ואַלְמֶרֶה (Almere), נהגי מכוניות עוברים מתחת לאגם – לא במנהרה, אלא במה שנראה כמו כביש רגיל שמעליו עובר גשר רחב במיוחד למים – כל כך רחב שאפילו ספינות יכולות לעבור בו. ביקשנו מקלוד לספר לנו על הפנינה ההנדסית הזו.

מים מעל הגשר

גשר המים הוא מבנה ייחודי, שמאפשר לכלי שיט לחצות את הכביש הראשי N302 תוך כדי ניווט באגם וולווה. במקום לבנות גשר מסורתי לכלי הרכב, שיאפשר להם לעבור מעל המים, המהנדסים ההולנדיים בחרו בפתרון הפוך: יצירת מעין מנהרה פתוחה לתנועת כלי הרכב, ובניית גשר מים מעליה.

המבנה, שאורכו כ-25 מטר ורוחבו כ-19 מטר, מאפשר זרימה חופשית של המים באגם, תוך שמירה על רציפות התנועה הימית. עומק המים על הגשר הוא כ-3 מטרים, מה שמספיק לרוב כלי השיט הפרטיים והסירות הקטנות ששטות באגם.

רקע היסטורי – למה הם עשו את זה?

הפרויקט נולד מהצורך לחבר בין שני חלקי האגם, שנחצה בעקבות סלילת הכביש בשנות ה-60. הכביש, שהוא חלק מרשת הכבישים המהירים של הולנד, יצר חסם משמעותי לתנועת כלי השיט באגם, וגרם לבעיות אקולוגיות בשל פיצול גוף המים.

במקום לבנות גשר מסורתי, שהיה דורש עמודי תמיכה באגם ועלול היה להפריע לתנועת הסירות, החליטו המתכננים על פתרון יצירתי: ליצור "גשר מים", שיאפשר רציפות מלאה לתנועה הימית מבלי להפריע לתנועה היבשתית.

פרקטיקה – איך הם עשו את זה?

בניית גשר המים דרשה פתרונות הנדסיים מתקדמים ומורכבים. המבנה נבנה מבטון מזוין איכותי, ומתוכנן לעמוד בלחצי המים הקבועים, וכן בעומסים דינמיים של כלי השיט החולפים עליו. מערכת איטום מתקדמת מבטיחה שהמים לא יחדרו למנהרה שמתחתיו.

המהנדסים התמודדו עם אתגרים ייחודיים, כמו חישוב העומס הנדרש לנשיאת מסת המים, התמודדות עם שינויי טמפרטורה שעלולים להשפיע על החומרים, ותכנון מערכות ניקוז יעילות למקרים של צורך בעבודות תחזוקה או למקרי חירום.

השפעה תרבותית ותיירותית

מאז פתיחתו ב-2002, הפך גשר המים לאטרקציה תיירותית פופולרית ולסמל של היצירתיות ההנדסית ההולנדית. מדי שנה מגיעים אליו אלפי תיירים מרחבי העולם כדי לחזות במבנה הייחודי ולצלם אותו. הגשר הפך לדוגמה ומופת בתכנון עירוני ובהנדסה אזרחית תוך פתרון בעיות מורכבות.

עבור ההולנדים עצמם, הגשר מייצג את הגאווה הלאומית ביכולת להתמודד עם אתגרי סביבה ותשתית באופן יצירתי ומעשי. הוא מדגים את הפילוסופיה ההולנדית של עבודה עם הטבע במקום נגדו.

יש לציין כי "גשר מים", או בשמו העברי המסורתי אמת מים, אינו המצאה הולנדית: הרי אפילו כאן בישראל היתה אמת מים מפורסמת אחת, “האמה העליונה" שהובילה מים מאזור בית לחם לירושלים בתקופת המקדש, לפני קצת יותר מ-2,000 שנה. אמות מים קיימות בכל העולם, לכל הפחות מהתקופה הרומאית וכנראה עוד קודם.

עם זאת, המבנה הייחודי של אמת המים ההולנדית הענקית הופך אותה ליחידה מסוגה בעולם. גשר מים בולט נוסף שמתקרב לו הוא גשר המים בעיר הגרמנית מגדבורג, שנפתח שנה אחרי הגשר ההולנדי ולמעשה עולה עליו בכל מדד (918 מטר אורך, 34 מטר רוחב ו-4.25 מטר עומק מים) מלבד העיצוב המסוגנן. גשרי מים אחרים שעליהם אפשר ממש לעבור בכלי שיט בד"כ צרים ומיועדים לסירות קטנות, ורוב אמות המים בהיסטוריה כלל לא התאימו לשיט (אלא אם הייתם שטים בהן עם קיאק, מסיבה הזויה כלשהי).

הפרויקט מוכיח שלפעמים הפתרון הטוב ביותר איננו בהכרח המסורתי, ושחשיבה יצירתית יכולה להוביל לפתרונות יעילים יותר ויפים יותר מהאלטרנטיבות הקונבנציונליות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר