"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא צריך לתרום: מדענים יצרו "דם מלאכותי" שמתאים לכולם

השנה, לראשונה אי פעם, קיבלו בני אדם "תרומת דם" מלאכותית, שיוצרה על בסיס דם אמתי אך לא דורשת התאמת סוגי דם ונשמרת למשך שנים

,עודכן
0השמעה
תרומת דם (אילוסטרציה). צילום: ElenaYakimova, שאטרסטוק

בחודשים האחרונים מתנהל ביפן אחד הניסויים הקליניים הדרמטיים ביותר שניתן להעלות על הדעת: בדיקת יעילות ל"דם מלאכותי אוניברסאלי", שיאפשר עירוי דם למי שזקוק לכך מבלי שאנשים אחרים יצטרכו להיבדק לתאימות ולתרום מדמם עבור המטופל. נעזרנו בקלוד כדי ללמוד על המהפכה המתקרבת שעשויה לשים סוף לתחינות הקבועות של מד"א לבעלי דם מסוג O- לבוא לתרום ממנו.

פתרון טכנולוגי למשבר גלובלי

הדם המלאכותי החדשני מתאים לכל סוגי הדם, ויכול להיות מאוחסן עד שנתיים – יתרון משמעותי לעומת דם רגיל, שתוקף האחסון שלו מוגבל לכמה שבועות בלבד. כך, המחקר, שמתנהל במעבדתו של פרופסור הירומי סאקאי מאוניברסיטת נארה לרפואה, עשוי להוות פתרון למחסור הכרוני באספקת הדם למטרות רפואיות ברחבי העולם.

סוף עידן? ניידת לתרומת דם של מד"א,צילום: יהושע יוסף

הטכנולוגיה מבוססת על חילוץ המוגלובין – המולקולה הנושאת חמצן – מדם תורמים שפג תוקפו, ועטיפתו במעטפת שומנית מיוחדת. הכדוריות המיוחדות הללו, הנקראות "כדוריות המוגלובין", מחקות את פעולתן של כדוריות הדם האדומות הטבעיות, ומסוגלות להעביר חמצן ביעילות רבה. יתרה מכך, הן נקיות מסמני סוג דם ומזיהומים ויראליים, מה שהופך אותן למתאימות לבעלי כל סוג דם שהוא.

הניסוי ותוצאות ראשונות

במסגרת הניסוי הראשון, קיבלו 16 מתנדבים בוגרים בריאים בין 100 ל-400 מ"ל מהדם המלאכותי. החוקרים בוחנים כעת את בטיחותו ויעילותו של הטיפול, כאשר השלב הבא יתמקד בבדיקת היעילות הקלינית, במקרה שלא יתגלו תופעות לוואי משמעותיות בשלב הראשון.

המחקר הנוכחי מתבסס על ניסוי קודם שנערך ב-2022, בו נבדקה יכולת כדוריות ההמוגלובין המלאכותיות לשאת חמצן בדומה לכדוריות דם אדומות טבעיות. באותו ניסוי חוו המשתתפים תופעות לוואי קלות, כגון חום או פריחה, אך הן חלפו במהירות.

עולה לנו בדם

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מתבצעות מדי שנה מעל 118 מיליון תרומות דם ברחבי העולם, כאשר 40% מהן מגיעות ממדינות עשירות, המהוות 16% בלבד מאוכלוסיית העולם. פער זה יוצר מחסור חמור בדם במדינות מתפתחות, שעולה בחיי אדם רבים במקרי חירום, ניתוחים ולידות.

הדם המלאכותי עשוי לפתור בעיות מרכזיות במערכת עירוי הדם המסורתית, ביניהן סיכון לזיהומים, אי-התאמה בסוגי דם, תגובות חיסוניות ותוקף אחסון קצר שאינו מתאים למלאי חירום.

פרופסור אש טוי מאוניברסיטת בריסטול, מומחה לביולוגיה תאית,אמר למגזין ניוזוויקכי הניסוי מהווה צעד מסעיר קדימה ברפואת עירויים, אך מדגיש שעדיין יש להוכיח שהמוצר בטוח ויעיל בתנאים קליניים מגוונים. לדבריו, יתרונות המוצר כוללים את היעדר הצורך בהתאמת סוג דם, והיכולת לחדור לאזורים חסומים עקב קריש או שבץ.

מתי זה יקרה?

הצוות במעבדה של פרופ’ סאקאי מתכנן להתקדם משלב ניסויי הבטיחות לניסויים רחבים יותר לבחינת היעילות, במטרה לקבל אישור קליני ולהפוך את הדם המלאכותי לזמין לשימוש מעשי עד 2030.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר