מי צריך את מאסק? זו המדינה שתתחרה בו

בזמן שאילון מאסק ממשיך לשגר אלפי לוויינים לחלל במסגרת פרויקט Starlink לאספקת אינטרנט בכל נקודה בעולם, יפן מכריזה על גישה שונה וחסכונית יותר לספק אינטרנט למקומות שקשה להתקין אליהם סיבים או אנטנות: SoftBank, אחת מ-10 החברות הגדולות במדינה המזרחית, חשפה בשבוע שעבר תכנית להשיק בשנה הבאה שירות אינטרנט מהסטרטוספירה באמצעות "תחנות בסיס בשמים" – טכנולוגיה שעלולה לשנות את חוקי המשחק בתחום האינטרנט הגלובלי ולאתגר את הדומיננטיות של Starlink במחיר נמוך בהרבה. קלוד מסבירה את ההבדלים בין השירותים.

הטכנולוגיה המהפכנית: כלי רכב מהעבר

הפתרון היפני מבוסס על מה שמכונה HAPS (ר”ת של High Altitude Platform Station, “תחנת פלטפורמה בגובה רב”) – תחנות תקשורת המרחפות בסטרטוספירה בגובה של כ-20 קילומטר מפני הים. בניגוד ללוויינים, הפועלים בגובה של מאות קילומטרים, המערכת החדשה משתמשת בבלוני הליום דמויי צפלינים – כלי הטיס מתחילת המאה שעברה שהשימוש בו לתחבורה הופסק בעקבות אסון הינדנבורג ב-1937.

SoftBank, שעובדת על פיתוח הטכנולוגיה הזו מאז 2017, השקיעה במסגרת המהלך בחברה אמריקנית בשם Sceye, שפועלת מ-2014 וטוענת כי היא החלוצה העולמית בתחום. השתיים חתמו על הסכם בלעדיות לפעילות ביפן. החברה האמריקנית, שביססה את פעילותה בניו מקסיקו, ביצעה כבר מעל 20 טיסות ניסוי מוצלחות של בלוני תקשורת, ומשתפת פעולה עם ממשלות של מדינות אמריקניות וחברות פרטיות.

היתרונות

השוואה בין הטכנולוגיה החדשה ל-Starlink של אילון מאסק ו-Project Kuiper של ג’ף בזוס מגלה יתרונות משמעותיים לפתרון היפני:

מהירות: בעוד שלוויינים נמצאים בגובה של כ-550 ק”מ, בלוני ה-HAPS פועלים בגובה 20 ק"מ בלבד. המרחק הקצר יותר מבטיח זמן תגובה (latency) נמוך משמעותית – פרט קריטי לשימושים כמו גיימינג, שיחות וידאו ומסחר אלקטרוני.

פריסה גמישה: במקום לשגר מאות לוויינים לחלל בעלות של מיליוני דולרים לכל אחד, ניתן לפרוס פלטפורמות HAPS בצורה הדרגתית ולהזיז אותן לפי הצורך. אם אזור מסוים זקוק לכיסוי טוב יותר, אפשר פשוט לנווט לשם את אחד הבלונים תוך זמן קצר יחסית.

חיסכון בעלויות: ג'וּניצ'י מיאקאווה, מנכ"ל SoftBank, ציין שהטכנולוגיה תאפשר לספק שירותי אינטרנט במחיר נמוך משמעותית מאשר פתרונות מבוססי לוויניים.

ידידותיות לסביבה: שיגור בלוני הליום לא פולט חומרים מזהמים, בניגוד ללוויינים (בכלל, הם כמעט לא צורכים דלק או אנרגיה באופן כללי), וכשבלון מסיים את תפקידו, הוא יורד לקרקע באופן הדרגתי ומתפרק, בלי למלא את השמיים בפיסות זבל ובלי לסכן אנשים בעת שהוא פיגע בקרקע.

יפן כחלוץ: המרוץ אל העתיד

יפן רואה בטכנולוגיית HAPS לא רק אמצעי לספק אינטרנט, אלא חלק ממערכת תקשורת רב-שכבתית לעידן הדור השישי. בעוד רשתות סלולריות מסורתיות מתמקדות בכיסוי "דו-ממדי" לטלפונים ורכבים, העתיד דורש תשתית שתתמוך בקישוריות לרחפנים, כלי טיס בלתי מאויישים ורכבים אוטונומיים עתידיים.

"אנחנו לא רק מפתחים טכנולוגיה חדשה", אומר מיאקאווה. "אנחנו בונים את התשתית לחברה תלת-ממדית שבה השמים יהיו מלאים בפעילות דיגיטלית".

לדברי החברה, שימוש בבלונים יאפשר כיסוי אזורים מרוחקים שיפן מלאה בהם (הרים גבוהים, עמקים מבודדים ואיים רחוקים), ניטור סביבתי על ידי שימוש בבלונים גם כלווייני צילום נמוכים שיכולים לזהות שריפות ומצבים מסוכנים אחרים, והמשכיות של התקשורת בעת רעידת אדמה או צונאמי, שהורסים תשתיות קרקעיות כמו מגדלי סלולר וחיבורי סיבים.

האתגרים: מזג אויר וסוללות

למרות היתרונות, הטכנולוגיה מתמודדת עם כמה אתגרים טכניים:

עמידות: הסטרטוספירה איננה סביבה נוחה –פלטפורמות ה-HAPS תצטרכנה לעמוד בטמפרטורות קיצוניות, רוחות חזקות וקרינה עזה, תוך שמירה על פעילות רציפה.

אנרגיה: פעילות מתמשכת דורשת מערכת אנרגיה מתקדמת, המשלבת פאנלים סולריים, סוללות וכנראה גם תאי דלק.

שליטה וניווט: שמירה על מיקום מדויק של הפלטפורמות כנגד רוחות סטרטוספיריות מהווה אתגר הנדסי מורכב, בניגוד ללוויינים שמרחפים בחלל ואינם צריכים להתמודד עם רוחות.

המרוץ הגלובלי: מי יגיע ראשון?

SoftBank מתכננת להתחיל בשירות מסחרי מוקדם בעזרת הטכנולוגיה ב-2026, אך היא אינה לבד במירוץ; גוגל פיתחה בעבר פרויקט דומה בשם Loon (שנסגר ב-2021), וחברות אירופיות וסיניות עובדות על פתרונות דומים.

השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא מי יצליח לבנות מודל עסקי בר-קיימא שיתחרה ב-Starlink וב-Kuiper. למאסק, שהשירות שלו כבר מפעיל אלפי לוויינים ומשרת מיליוני לקוחות ברחבי העולם, יש יתרון ראשוניות, בעוד בזוס התחיל לשגר את הלוויינים שלו באפריל האחרון, ומתכוון להתחיל להציע את השירות ללקוחות אמזון בסוף השנה הנוכחית.

אבל הטכנולוגיה היפנית מציעה הצעת ערך שונה: היא זולה יותר, גמישה יותר ו"ירוקה" יותר. אם SoftBank תצליח להוכיח את הכדאיות המסחרית של הרעיון, המרוץ על עתיד האינטרנט הגלובלי עשוי להפוך למעניין הרבה יותר.