בעידן שבו בינה מלאכותית פורצת כל גבול ומחלחלת כמעט לכל תחום, שאלה אחת מטרידה יותר ויותר עובדים: מה יקרה לקריירה שלי? מה יעלה בגורלה של הפרנסה שלנו בעשור הקרוב, כשחברות כמו Duolingo ו־Shopify כבר מיישמות אסטרטגיית "AI-First", ומעדיפות תוצרים של אלגוריתמים על פני עובדים אנושיים?
בכנס היוקרתי Forbes AI 50 שנערך לאחרונה בסן פרנסיסקו, בכירי התעשייה נשאלו שאלה חכמה ופשוטה: "אם נחיה עד גיל 100 ויותר, מה נעשה בשארית חיינו – ובעיקר, איך נוכל לממן אותה?" התשובות שלהם מעוררות תקווה – אך דורשות גם תכנון מחודש של החיים המקצועיים שלכם.
קריירה לא חייבת להיות קו ישר: ברוכים הבאים לעידן של "קריירות מרובדות"
קארן לי, סמנכ"לית השיווק של קרן ההשקעות Mayfield, ציינה כי יש לחשוב על חיינו בשלושה ממדים: תוחלת חיים, תוחלת בריאות – ותוחלת קריירה. לדבריה, במקום לתכנן קריירה אחת רציפה, נכון לחשוב במונחים של כמה קריירות נפרדות לאורך החיים.
"מדוע לא להתחיל קריירה חדשה בגיל 50, או 70?" היא שואלת. "יש לכם ניסיון, קשרים, ויצירתיות שיכולה לשנות קהילות שלמות. הבינה המלאכותית תאפשר לכם לגשת למקצועות שלא העזתם לדמיין בעבר" – ובכך לפתוח פרקים חדשים לחלוטין של הגשמה עצמית.
יותר זמן למשפחה, יותר חכמה לאורך זמן
אלן גלברג, סמנכ"ל הכספים של חברת Harvey – סטארט-אפ בינה מלאכותית בתחום המשפט, שגייס לאחרונה 300 מיליון דולר – רואה בכך גם הזדמנות אישית. "אם נחיה יותר, יהיה לנו יותר זמן להשקיע במשפחה, בספורט וביצירה", הוא אומר. לדבריו, הארכת החיים לצד אוטומציה תאפשר התפתחות איטית ומעמיקה יותר.
אבל זה לא אומר שצריך להפסיק לעבוד – להיפך. מדובר בעבודה אחרת: גמישה יותר, מגוונת יותר, מותאמת לקצב האישי.
כישורים שאי אפשר להוריד מהמדף: מה ש־AI לא יכול להחליף (בינתיים)
בזמן שהבינה המלאכותית מאיימת להשתלט גם על מקצועות כמו עיסוי (ע"ע הרובוט של Aescape), דור ה־Z משיב מלחמה ומתרכז בכישורים פיזיים שהרובוטים עדיין לא שולטים בהם: נגרות, חשמל, אינסטלציה. מדובר ב"מיקרו־פרישה" – גישה שבה לוקחים הפסקות יזומות מהקריירה, כדי ללמוד משהו חדש או פשוט לנשום.
על פי נתוני Pew Research Center, צעירים רבים רואים בעבודה יציבה פחות ערך לעומת דור הוריהם, ומעדיפים מסלולים קצרים, דינמיים – ואפילו פחות רווחיים – אם הם מאפשרים להם חיים של משמעות.
ומה אם הרובוטים יידעו לעשות הכול?
כאן נכנסת לתמונה חברת Figure AI, שזכתה להיכלל ברשימת Forbes AI 50 ומצהירה במפורש כי מטרתה היא לבנות רובוטים שיכולים לבצע "כל עבודה אנושית". החזון הזה מעורר התפעלות, אבל גם לא מעט דאגה. אם אכן נגיע למצב שבו רובוטים מבצעים כל משימה אנושית – החל משירות לקוחות ועד תכנות ועיצוב – איפה זה משאיר את כולנו?
הדילמה הזו חורגת מהשוק בלבד. היא נוגעת בלב השאלה: מה ייחשב ל"עבודה" בכלל בעשורים הקרובים?
עתיד העבודה: אי ודאות – וגם הרבה תקווה
רנדל ליין, המוח שמאחורי רשימת "30 מתחת ל־30" של פורבס, הסביר לקהל הכנס כי זהו רגע נדיר בהיסטוריה האנושית: בפעם הראשונה, אנחנו יודעים בזמן אמת שאנחנו בתוך מהפכה טכנולוגית הרסנית ובונה כאחד. לדבריו, הטכנולוגיה הזו – כמו המחשב האישי או האינטרנט – לא רק תשנה את העבודה, אלא גם תייצר עבודות חדשות לחלוטין שטרם נולד להן שם.
ואכן, מחקר של World Economic Forum מצביע על כך שלצד מקצועות שייעלמו, צפויות לצמוח משרות חדשות במקצועות כמו אתיקה של בינה מלאכותית, עיצוב חוויית משתמש רובוטית ואפילו מורים ללמידה אנושית.
איך תתכוננו? השקיעו בכישורים האנושיים שלכם
במקום לנסות "להתחרות" בבינה מלאכותית, כדאי שתשקיעו בכישורים שהטכנולוגיה עדיין לא מחקה: יצירתיות, אינטואיציה, תקשורת בין־אישית, יכולת הנעה רגשית, עידוד והובלה. אלה לא רק ישרדו – אלא יתבררו כהכרחיים. לדוגמה, בעוד GPT יודע לכתוב מיילים, הוא לא יודע להבין מצבים רגשיים עדינים בין קולגות.
חברות כבר מחפשות עובדים עם "soft skills" – לא פחות ואולי יותר מהשכלה פורמלית. השקיעו בלמידה מתמדת, גמישות תעסוקתית, ובניית רשתות אנושיות שיכולות להוביל אתכם לעולמות שלא תכננתם.
המאמר נכתב בסיוע כלי ai ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו