שתי מילים שמייצרות שינוי: כך תגיבו כשהילדים שלכם חוצים גבולות

בין ארוחות הערב לריצות של הבוקר, בין מטלות הבית לשיחות העבודה – ההורות שלנו נמדדת דווקא ברגעים הקטנים. ברגעים שבהם ילדכם עונה בחוצפה, צועק על אחיו או טורק דלת. אלה הרגעים שמהם נבנים הרגלים וגבולות. ודווקא אז, קל כל כך להרים את הקול, לאיים או להעניש. אבל יש תגובה אחת, פשוטה ומבריקה, שמציעה גישה אחרת – כזו שמחנכת, מבלי להרחיק. רק שתי מילים: "נסה שוב".

למה שתי המילים האלה כל כך עוצמתיות?

המומחה להתנהגות ילדים והיועץ להורים מייק וולך, שידוע בזכות ערוץ הטיקטוק שלו Apparently Parenting, מציע להורים לשלב את הביטוי הזה בדיוק כשהם חשים שהכבוד ההדדי בבית מתערער. למשל, כשהילד תולש צעצוע מיד של אחר, כשהוא צועק "לא!" או מדבר בטון תוקפני – התגובה הפשוטה שלכם יכולה להיות: "נסה שוב".

לפי וולך, הילדים מיד קולטים מה נדרש מהם – מבלי שתצטרכו להטיף, לאיים או לחלק הרצאות. אתם בעצם מזמינים אותם לתקן, ומאפשרים להם לבחור בהתנהגות מכבדת יותר – מתוך עצמם.

מה עושים כשהם קטנים מדי להבין?

ילדים צעירים יותר יזדקקו להכוונה ברורה יותר. למשל:

• כשהילד אומר בטון תקיף: "אני רוצה חטיף!" – אפשר להגיב:
  "בוא ננסה שוב. איך מבקשים יפה?"

• כשאחיהם חוטף מהם צעצוע והם מגיבים בצעקה – אפשר לומר:
  "ככה לא מדברים אחד לשני. רוצה לנסות שוב?"

העיקר הוא לשמור על קול רגוע, לא להיגרר למריבה. לפי מדריכי ההורות של האתר My Parenting Solutions, חשוב לא לבקש מהם "לנסות שוב" אם הם בעיצומו של התקף זעם – אלא להמתין שיירגעו ואז לחזור על הבקשה.

הדרך הנכונה להגיב: רגועה, ברורה, עקבית

התגובה שלכם היא המודל שלהם. כשאתם מגיבים בקור רוח, בלי לצעוק או לאבד שליטה, אתם מלמדים אותם איך מתמודדים עם תסכול. הפסיכולוגית ד"ר בקי קנדי, מייסדת Good Inside, מסבירה שתגובות רגועות מעניקות לילד תחושת ביטחון פנימית – גם אם ההתנהגות שלהם הרגע הייתה הרסנית.

וכשחוזרים בעקביות על הגישה הזו – היא הופכת להרגל. הילדים לומדים שיש דרך מסוימת לדבר, להתנהג, לבקש.

איך "זמן מיוחד" משנה את כל האווירה בבית

כשילד מתנהג באופן תוקפני או מרדני – לרוב מדובר בקריאה לתשומת לב. כאן נכנס לתמונה עוד כלי משנה חיים: "זמן מיוחד".

ד"ר קנדי מכנה אותו “ההשקעה הכי משתלמת שלכם כהורים”. גם הפסיכותרפיסטית אנה מת’ור, מחברת הספר מסבירה שדי בעשר דקות ביום של זמן נטו עם הילד – בלי טלפונים, בלי מטלות, בלי הסחות דעת – כדי לחולל הבדל.

אפילו חמש דקות, בהן אתם יושבים עם הילד, משתפים פעולה, משחקים או פשוט מדברים – מאותתות לו: אתה חשוב. אני רואה אותך. אני איתך. התחושה הזו, של חיבור רגשי, מעצימה את תחושת הביטחון של הילד ומשפרת את התנהגותו – לעיתים אפילו ללא מילים.

מתי לא להשתמש ב"נסה שוב"?

לא תמיד זו התגובה הנכונה. אם הילד בוכה או צועק מתוך סערת רגשות – תנו לו קודם להירגע. אם הוא מרגיש מותקף או מושפל – המילים "נסה שוב" עלולות להיתפס כזלזול. חשוב לשלב את הכלי הזה בגישה מכילה, שמכירה ברגש של הילד ולא רק מצפה ממנו "לתפקד כמו גדול".

לסיכום המעשי: איך להשתמש נכון ב"נסה שוב"?

• שמרו על טון רגוע – המטרה היא לשדר יציבות, לא שליטה

• בחנו את הסיטואציה – האם הילד רגוע מספיק לשמוע אתכם

• שלבו הכוונה כשצריך – במיוחד אצל ילדים צעירים

• היו עקביים – השתמשו בביטוי הזה בכל פעם שהכבוד ההדדי נשבר

• חזקו בהתנהגות מכבדת – כשהילד אכן "ניסה שוב" בצורה נעימה, תנו חיזוק חיובי

גישה כזו לא רק מחזקת את ההורות שלכם – אלא גם מחנכת ילדים שמכירים בכוח של מילים, בהתחשבות ובבחירה.

המאמר נכתב בסיוע כלי ai ונערך על ידי עורכת המדור.