האם בקרוב נאכל צ'יזבורגר מבשר חזיר וגבינה שגודלו במעבדה?

מאות אלפי ישראלים מקפידים על שמירת כשרות: כידוע, לפי הדת היהודית מותר לאכול רק בעלי חיים מסוימים בעלי ‘סימני כשרות’ שנשחטו באופן מסוים, ואסור לאכול בשר וחלב יחד או ברצף הזה.

אבל בשנים הארונות התחילו להגיע לשוק סוגים חדשים של מוצרי מזון, שמחליפים את בעלי החיים וחלקיהם בבסיסים אחרים שאמורים להיות דומים להם מבחינת טעם, מרקם או ערך תזונתי. האם התחליפים החדשים הללו פותחים עידן חדש בדיני הכשרות, ומנפצים את המגבלות המוכרות? נעזרנו בקלוד והצלבנו את התשובות כדי ללמוד לאן זה הולך.

בשר מתורבת – סיבוך משולש

בשר מתורבת (Cultured Meat), המיוצר מתאי בעלי חיים שמגודלים בתרבית במעבדה, יוצר דילמה הלכתית משולשת:

השאלה הראשונה היא האם העובדה שהבשר גדל במעבדה, ולא כבעל חיים, מתיר לאכול בשר מתורבת המבוסס על תאים של בעלי חיים לא כשרים, כמו חזיר;

השאלה השנייה היא האם יש לשחוט את בעל החיים ממנו נלקחים התאים כהלכה;

והשאלה השלישית היא האם דינו של בשר שגודל במעבדה הוא בשרי או פרווה.

לגבי השאלה הראשונה, נראה שרוב הרבנים האורתודוקסים תמימי דעים לגבי העובדה שבעלי חיים לא כשרים נשארים מחוץ לתחום גם בעידן הבשר המתורבת.

לגבי השאלה השנייה, לאור העובדה שכיום הכיוון הוא לא להשתמש בנתחים מבעלי חיים מתים, אלא חיים, דיני השחיטה לא רלוונטיים לעניין כלל.

השאלה השלישית היא הקשה ביותר: רוב הפוסקים נוטים להשקפה שכל עוד התאים באים מבעלי חיים, ולא מחומר ייעודי שנוצר מהתא הראשון במעבדה, הבשר המתורבת נחשב בשרי, ואין לאכול אותו עם חלב. אך כאן מגיע טוויסט בעלילה: מכיוון שיותר ויותר בשר מתורבת מגיע מתאי גזע עוד בטרם הפכו לעובר, מבחינה הלכתית טהורה דינם כביצי תרנגולות, שהן כידוע פרווה. עם זאת, רבנים כגון הרב אריה שטרן פוסקים שאין לאכול את הבשר המתורבת הזה עם חלב משום מראית עין – כלומר, כדי שלא ייווצר בלבול. גם הרב אשר וייס פוסק שתחליף בעל מראה, מרקם וטעם של בשר – דינו בשרי.

עניין שאינו חלק מהשאלות שהצגנו קודם, אך עולה בכל ניירות העמדה הרבניים בעניין, הוא שהמצע שעליו מגודל הבשר המתורבת צריך להיות כשר, ולכך עדיין דרושה השגחה כשרותית כלשהיא, לפי הרבנים. לכן, נראה שגם בשר מתורבת ייצטרך חותמת כשרות, בנוסף לגילוי הנאות מאיזה בעל חיים גודל.

חלבונים מחרקים – התחליף שכנראה לא יגיע לישראל

חרקים מוצגים על ידי יותר ויותר מדענים כמקור זמין לחלבון, ששימוש בהם אינו מזיק לסביבה ואינו יוצר סוגיות של צער בעלי חיים – אלא שמבחינה הלכתית, זה התחליף הכי מסובך; כידוע, רוב החרקים אסורים באכילה, למעט ארבעה מיני חגבים המוזכרים בתורה. אולם זיהוי החגבים הכשרים לא ידוע כיום לרוב הקהילות היהודיות. לכן, מאוד לא סביר שנראה בסופרמרקטים בישראל המבורגרים מבשר חגבים (או כל חרק אחר) בעתיד הנראה לעין.

אצות – האפשרות הוותיקה שתעשה קאמבק

אחת האפשרויות ההולכות וצוברות תאוצה כבסיס תזונתי בריא היא אצות ים. בשאלה האם מדובר בבעל חיים או צמח, הפסיקה הברורה היא שמתייחסים אליהן כצמחים, וסוגים מסוימים של אצות כבר מוגשים במשך שנים כחלק ממנות גורמה במסעדות בישראל.

לכן, בניסיון להפחית את צריכת הבשר (אם זה למען הסביבה, אם כדי למנוע צער בעלי חיים ואם בשל המחיר) – אצות הן אפשרות שסביר להניח שבישראל תהיה פופולרית אף יותר מאשר במדינות אחרות, בדיוק כפי שעד כה עוף היה אצלנו פופולרי יותר מאשר בשאר העולם.

חלבונים צמחיים - הפתרון הפשוט ביותר

חלבונים צמחיים, כמו חלבון אפונה, עדשים, סויה ואורז, הם הפשוטים ביותר מבחינת כשרות – אם כי עם רובם יש בעיה לאשכנזים בשל הגדרתם כקטניות שאסורות לאכילה בפסח. בשאר ימי השנה, הם התחליף הפופולרי ביותר כבר היום, ורוב הסיכויים שיישארו גם בעתיד.

מוצרי חלב סינתטיים – חדשנות ומורכבות

עד כה התעסקנו עם תחליפי בשר – אך לאחרונה גם תחליפי חלב המיוצרים במעבדה מתחילים לטפטף לשוק בחו"ל, ושתי חברות ישראליות כבר קיבלו אישור לשווק חלב כזה כאן בארץ: וילק ורימילק.

כאן, בניגוד לבשר, נראה שהדעה הפופולרית היא לקטלג אותו כפרווה; מספר רבנים פרסמו חוות דעת כאלו, ובראשם הרב זאב וייטמן, שכרב של חברת תנובה הוא בר הסמכא הגדול ביותר בישראל בנושא כשרות מוצרי בשר וחלב. לדבריו, חלב המופק במעבדה, גם אם שיטת ההפקה שלו היא יצירה של מעין עטינים מלאכותיים ע"י גידול תאים מעטינים של פרות – ייחשב פרווה.

אתגרי ההשגחה בעידן המעבדות

רבנים העוסקים בכשרות מתמודדים עם אתגרים מורכבים בעידן התחליפים המדעיים: קודם כל משום שהם צריכים לנסות להחיל כללים בני מאות שנים על טכנולוגיות חדשות שפותחו רק בעשורים האחרונים, ושנית משום שלאור המסקנות הם יצטרכו ללמוד לפקח על הייצור לשם הענקת הכשרות בדרכים שאינן פחות מורכבות מלימוד דיני שחיטה (לבחון תאים במיקרוסקופ ולבדוק את הרכב מצע הגידול הוא עניין מורכב לפחות כמו זיהוי מקום השחיטה בצוואר בהמה).

ככל שהטכנולוגיות תלכנה ותתפתחנה, מייצור המוני במפעלים לייצור במעבדות ולאחר מכן מדפסות תלת-ממד שתוכלנה לייצר מנות בהתאמה אישית מרכיבים שמיוצרים לפי נוסחה, רבים יצטרכו יותר ויותר השכלה מדעית ושיתוף פעולה עם חוקרים ויצרנים.