"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
למה אנחנו קונים גאדג’טים מיותרים ומה אפשר לעשות איתם?
רמקול מדבר של אמזון, שואב רובוטי של איירובוט, בלנדר שהוא גם טוסטר ונורת לילה שמנתחת נחירות – איך אנחנו מתפתים לקנות מכשירים מיותרים, ומה אפשר לעשות איתם אחרי שהתחרטנו?
הוא ממילא לא מבין אתכם. רמקול חכם של אמזון. צילום: רויטרס

למה אנחנו קונים גאדג’טים מיותרים ומה אפשר לעשות איתם?

רמקול מדבר של אמזון, שואב רובוטי של איירובוט, בלנדר שהוא גם טוסטר ונורת לילה שמנתחת נחירות – איך אנחנו מתפתים לקנות מכשירים מיותרים, ומה אפשר לעשות איתם אחרי שהתחרטנו?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מסחטת מיצים חכמה, רמקול עם שליטה קולית שלא מבין אנגלית במבטא ישראלי, ואפילו מטהר אוויר שמתחבר ל-Wi-Fi – הבתים שלנו מלאים בגאדג'טים שמבטיחים להפוך את החיים לקלים יותר. האם אנחנו באמת צריכים את כל הצעצועים הטכנולוגיים האלה, שברובם השתמשנו בשבוע הראשון ואז שכחנו מקיומם? ובעצם, גם אם לא – מה עושים איתם?

הפיתוי של הגאדג'טים

לפי סקר של מכון המחקר הגרמני GfK מהשנה שעברה, משק בית ממוצע מחזיק ב-12 מכשירים אלקטרוניים חכמיםמלבדטלפונים ומחשבים. לפי נתוני"דוח החיים הדיגיטליים" של בזק לסיכום 2024, בבית ישראלי הממוצע עומד על 11 מכשירים חכמים (אם כיבשנות הקורונה כבר עמדנו על 12).

התעשייה הטכנולוגית משווקת לנו כל הזמן "פתרונות" חדשים – אבל רבים מהגאדג'טים האלה נשארים מיותמים על המדף אחרי כמה שימושים בודדים. לדוגמה, אנשים רבים שקנו בלנדר חכם או מכונת קפה אוטומטית מדווחים שהם משתמשים בהם פחות מפעם בחודש. פעמים רבות, ההסבר לחוסר שימוש ברכישות יקרות הוא שהן פשוט מסבכות את החיים במקום לפשט אותם.

איך מחליטים מה באמת צריך?

  • לפני שאתם קונים חפיץ חדש,שאלו את עצמכםהאם הוא פותר בעיה אמיתית, או חוסך לכם זמן או כסף. לדוגמה: האם אתם באמת צריכים שואב אבק רובוטי כשאתם גרים בדירת סטודיו של 30 מ”ר, שבזמן שלוקח לסדר את הכיסאות שלא יפריעו לאיירובוט אפשר לשאוב אותה פעמיים עם הדייסון או ההובר?
  • בדקו שימוש בפועל:אם לא השתמשתם בגאדג'ט בחצי השנה האחרונה – שקלו למכור אותו באתרים כמויד2או לתרום אותו באתרים כמואגורה.
  • העדיפו רב-תכליתיות– במקום מסחטת מיצות ייעודית, קנו מעבד מזון שיש לו גם אפשרות לשמש כמסחטה.
  • חסכו בחשמל– גאדג'טים כמו מטהרי אוויר חכמים או נורות מקוונות צורכים חשמל גם במצב המתנה. נתקו אותם אם אינכם משתמשים בהם.
  • השכירו במקום לקנות– צריכים מכשיר לשימוש חד-פעמי, כמו מקדחה? חפשו אפשרויות לשאול או לשכור אחד מחנויות, שירותים או אנשים פרטיים.
  • אמצו מינימליזם דיגיטלי– צמצמו אפליקציות ושירותים שדורשים תחזוקה, כמו גאדג'טים שצריך לעדכן להם את התוכנה כל שבוע.
  • קחו בעלות– מכשירים חכמים רבים לא פועלים כלל ללא חיבור. משמעות הדבר היא שאם החברה הרלוונטית נסגרת, הם הופכים לפילים לבנים. כדאי לקחת זאת בחשבון ולהעדיף מכשירים של חברות גדולות ומבוססות שלא עומדות להיעלם, או כאלה שידועים כקלים ל"פריצה" וחיבור עצמאי ללא צורך בשרתי היצרנית.

חלופות לגאדג'טים חכמים

  • במקוםמכונת קפהיקרה, השתמשו במקינטה פשוטה (מ-50 ש"ח) שמכינה קפה מעולה.
  • במקוםרמקול חכם, השתמשו בטלפון עם אפליקציית מוזיקה.
  • במקום גאדג'טים מתוחכמים למטבח שמכינים מתכונים לבד, למדו טכניקות בישול והכנת מזון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו