בעוד שסטיגמות שליליות עדיין מלוות את עולם משחקי הווידאו והשחקנים, המחקר המדעי של העשורים האחרונים מספק תמונה מורכבת ומעניינת הרבה יותר. נכון, התמכרות למשחקים הוכרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמצב בריאותי המצריך התייחסות, אך עם זאת, הדעה הרווחת שמשחקי וידאו מזיקים באופן אינהרנטי מתבררת כפשטנית מדי. מחקרים עדכניים מגלים שמשחקי וידאו, בשימוש מאוזן ומושכל, עשויים לספק יתרונות קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים משמעותיים - מהשיפור ביכולות מרחביות ועד ללימוד גישה חיובית לכישלונות והתמודדות עם אתגרים.
שיפור כישורים קוגניטיביים 🧠
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של משחקי וידאו הוא השיפור ביכולות קוגניטיביות. סקירת מחקרים מקיפה שפורסמה ב-2013 בכתב העת American Psychologist על ידי חוקרים מאוניברסיטת רדבוד בהולנד הצביעה על שיפור משמעותי ביכולות המרחביות, במיוחד אצל שחקני משחקי יריות. מעניין במיוחד הוא הממצא שהשיפור ביכולות אלה משתווה לאפקט של קורסים פורמליים ברמת תיכון ואוניברסיטה שנועדו לשפר את אותן המיומנויות בדיוק.
השיפור אינו מוגבל ליכולות מרחביות בלבד. משחקי וידאו מציבים בפני השחקן בעיות הדורשות פתרון, ובכך מחדדים את יכולת פתרון הבעיות. החוקרים מצאו שכל סוגי המשחקים, אלימים ולא אלימים כאחד, משפרים את היכולות היצירתיות של ילדים. הדבר אינו מפתיע, ולראיה - מחקר משנת 2014 הראה שהחידות במשחק Portal 2 משפרות כישורים קוגניטיביים אף יותר מהאפליקציה החינוכית Luminosity.
ללמוד לחבק את הכישלון 🔄
אחד היתרונות הפסיכולוגיים המעניינים ביותר של משחקי וידאו הוא הדרך שבה הם מלמדים את השחקנים להתייחס לכישלון. בניגוד למצבים רבים בחיים האמיתיים, במשחקי וידאו כישלון הוא כמעט תמיד הזדמנות לנסות שוב, ללמוד ולהשתפר.
"השקיעה בסביבות משחק אלה מלמדת את השחקנים שיעור בסיסי חיוני: התמדה מול כישלון מניבה תגמולים", מציינים החוקרים, ומוסיפים ששחקנים מגיבים לכישלון ב"התרגשות, עניין ושמחה" במקום תסכול.
מחקר מאוניברסיטת פלורידה סטייט משנת 2013 הדגים נקודה זו היטב. במחקר, 100 סטודנטים התבקשו לפתור אנגרמות (תצרפי אותיות). אלה שהגדירו את עצמם כשחקני משחקי וידאו היו מוכנים להשקיע זמן רב יותר בפאזלים הקשים יותר בהשוואה לאלה שאינם שחקנים. זוהי גישה פסיכולוגית בריאה, שכן החיים מלאים בכישלונות, והיכולת להתייחס אליהם כאל אתגר ולא כמכשול היא מיומנות חיים חשובה.
רווחה נפשית 😌
תקופת מגפת הקורונה סיפקה הזדמנות טבעית למחקר על הקשר בין משחקי וידאו לרווחה נפשית. בתחילת המגפה, קונסולות משחק כמו Nintendo Switch היו בביקוש גבוה במיוחד, עד כדי כך שביפן נערכו הגרלות למי שרצה לרכוש Switch או PlayStation 5.
מחקר שפורסם בכתב העת Natural Human Behavior, המבוסס על תשובות מסקר של כמעט 100,000 משתתפים בנקודות זמן שונות ב-2020 וב-2022, הראה יתרונות בריאותיים נפשיים ברורים להחזקת קונסולת משחקים בתקופה זו.
עם זאת, לא כל המחקרים חד-משמעיים. מחקר משנת 2021 שפורסם על ידי The Royal Society, שהתבסס על נתוני משחק של 2,756 שחקני Animal Crossing: New Horizon ו-518 שחקני Plants Versus Zombies, מצא "קשר חיובי קטן בין משחק לרווחה רגשית", אך מעקב עם יותר נתונים לא מצא השפעות שליליות או חיוביות.
גורם חשוב הוא סוג המשחק. חלק מהמשחקים מרגיעים יותר מאחרים, ולמשחק מקוון עם חברים יש יתרונות חברתיים רבים יותר ממשחק לבד.
פחות מזיק מרשתות חברתיות 📱
מובן שאין להשקיע כל כך הרבה זמן במשחקים עד כדי הזנחת היבטים אחרים בחיים, אך ישנם דברים גרועים יותר שאפשר לעשות. מחקר משנת 2021 שפורסם ב-Frontiers of Psychology בחן את ההשפעות השליליות של התמכרות לרשתות חברתיות ולמשחקי וידאו, ומצא חסרונות רבים לשניהם.
עם זאת, לשימוש מוגזם ברשתות חברתיות יש כמה חסרונות שאינם קיימים במשחקי וידאו. "ההשפעות של זמן מסך ושימוש ממכר ברשתות חברתיות על בעיות פסיכולוגיות, תפיסה עצמית נמוכה ובעיות חברתיות היו גדולות יותר מההשפעות של משחקים", דיווחו החוקרים.
האיזון הנכון 🧘♂️
המפתח להפקת יתרונות ממשחקי וידאו הוא, כמובן, איזון והתאמה. משחקים שונים עשויים לפתח כישורים שונים - משחקי אסטרטגיה מפתחים חשיבה לוגית וניהול משאבים, משחקי פעולה משפרים זמן תגובה ותיאום עין-יד, ומשחקים חברתיים יכולים לפתח כישורים חברתיים ושיתוף פעולה.
לילדים ומתבגרים, חשוב במיוחד שההורים יהיו מעורבים בבחירת המשחקים המתאימים לגיל ולשלב ההתפתחותי, וכן בהגבלת זמן המסך. עבור מבוגרים, המודעות לזמן המושקע במשחק והשפעתו על היבטים אחרים בחיים היא קריטית.
מחקרים מראים שבמינון הנכון, משחקי וידאו יכולים להיות כלי יעיל לרגיעה והפגת מתחים. בעולם רווי בלחצים, 30-60 דקות של משחק בסוף יום עבודה עשויות להיות דרך בריאה להפחתת מתח ושיפור מצב הרוח.
לשחק חכם: הנוסחה המנצחת לשימוש במשחקים 🧩🏆
המחקר בתחום משחקי הווידאו והשפעתם על המוח האנושי עדיין בחיתוליו, אך הממצאים עד כה מציגים תמונה מורכבת ומעניינת. משחקי וידאו אינם טובים או רעים באופן מוחלט - הם כלי טכנולוגי שההשפעה שלו תלויה באופן השימוש בו.
עם התקדמות הטכנולוגיה, משחקי וידאו הופכים גם לכלי חינוכי וטיפולי. משחקים ייעודיים משמשים כיום לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, להתמודדות עם חרדה, ואפילו לשיקום לאחר פגיעות מוחיות. בעתיד, סביר להניח שמשחקי וידאו יתפסו מקום משמעותי יותר במערכות חינוך, בריאות ורווחה.
כשאנו מתבוננים בדור שגדל עם טכנולוגיה דיגיטלית, חשוב לזכור שהיתרונות וההשפעות של כלים אלה תלויים באופן השימוש בהם. במקום לדמוניזציה גורפת של משחקי וידאו, עלינו לפתח גישה מאוזנת המכירה ביתרונות הפוטנציאליים לצד הסיכונים, ולחנך לשימוש מושכל ובריא.
מקורות: American Psychologist, Natural Human Behavior, The Royal Society, Frontiers of Psychology, Popular Science
המאמר נכתב בסיוע כלי AI ונערך על ידי עורכת המדור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)